הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מתקיף"

מעילה יא ע"א

גמ'. מתקיף לה ריש לקיש: וליתני נמי המפריש מעות לקינים - לא נהנין ולא מועלין, מפני שהן ראוין להביא תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן! אמר רבא, אמרה תורה: במעות סתומין - הבא שלמים, אמרה תורה הבא תורין שלא הגיע זמנן? אינן ראויין למזבח! .

1.
ריש לקיש שואל על המשנה. השאלה פותחת בביטוי "מתקיף".

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תעו:

"... מתקיף לה ר' זירא אימא וכו' נראה דאברייתא קא פריך וכו' וק"ק דלא שייך אתקפתא אלא אאמורא וכמו שביארתי בהליכות עולם ושמא האי אתקפתא בכאן לאו דווקא אלא כמתמיה על הדבר כדי להבין טעמו ודכוותיה אשכחן בפרק המפקיד מתקיף לה רמי בר חמא וכו' ופירש"י לשם דאמתני' קמתמה וכו' שיטה עכ"ל וכל זה וודאי סותר למאי דכתב איהו גופיה במציעא ובכתובות שהבאתי דלא כסברת הריטב"א וכיון שכן אנחנו לא נדע אהי מינייהו נסמוך, ולפק"ד מסתברא לי דמ"ש בפ"ק הם דברי עיקר לאסמוכי עליהו טפי דאע"ג דמ"ש במציעא ובכתובות תרתי אינון עכ"ז ממ"ש בקמא שהביאו בהליכות עולם שלו ש"מ דלאקבועי הלכה אתא ואזיל ומודה לדעת הריטב"א דלא שייך אתקפתא אלא אאמורא כן נראה לענ"ד אבל מה אדבר ומה אצטדק דהא כל הני סוגיי דאייתינא מוכחי הפך זה וכבר חתרתי וצדדתי לכוין דבריהם אל כל אלין שמעתתי ולא יכולתי:

הוא מסביר שבאמת משמעותו העיקרית של הביטוי "מתקיף" בדרך כלל הוא קושיה מסברא מאמורא על אמורא אחר [ולא על דברי תנאים]. ויש "מתקיף" שמטרתו "רק" לברר את העניין התמוה במשנה ולא מהווה קושיה של ממש שאם לא תהיה עליה תשובה אזי הדין יתבטל. וה"מתקיף" בסוגייתנו מתאים לסוג השני.

3.
אבל כל זה נראה קצת קשה, ובודאי בסוגייתנו, ששאלת ריש לקיש איננה על עצם הדין במשנה אלא רק על כך שהמשנה לא מתייחסת למקרה נוסף!

4.
ונראה לחדש [לפחות, במקרה שבסוגייתנו]: את הביטוי "מתקיף" כתב "עורך הגמרא" [ולא ריש לקיש עצמו ששאל את השאלה], וכוונת הגמרא היא להדגיש את תרוצו של רבא "אמרה תורה..." שאין הדין של משנתנו דומה לדין "המפריש מעות לקינין...". כלומר, עיקר מטרת השאלה הפותחת בביטוי "מתקיף" היא דווקא בהדגשת התשובה המיוחדת: "אמרה תורה...".

5.
לפי דברינו הנ"ל שיש כאן עריכה של עורך הגמרא מתיישבת הערה של ה"מנחת יהודה". הוא גורס בגמרא "רבה" - שהכיר את ריש לקיש - ולא "רבא" שחי אחרי ריש לקיש. הוא יוצא מנקודת הנחה ש"רבה" הגיב ישירות לשאלת "ריש לקיש". ולפי דברינו, "עורך הגמרא" הוא זה ששיבץ את תשובת "רבא" [שנאמרה אחרי 2 דורות] על קושיית ריש לקיש.