סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 774
"האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה. עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה"
קנים כג ע"ב
יולדת או זבה שהיתה חייבת להביא קן והספיקה להביא בחייה חטאתה, היורשים חייבים להביא את העולה, ונחלקו בגמ' קידושין יג: יש מי שאומר שמדובר כשהפרישה בחייה את עולתה, וסברתם "שעבודא לאו דאורייתא" דהיינו שאין הנכסים של האדם משועבדים לקיים את חובותיו, אלא חובותיו מוטלים עליו בלבד, וכשמת פקע חובו ולכן רק אם הפרישה בחייה חייבים היורשים להביא את עולתה. ויש הסוברים שאף כשלא הפרישה את העולה מחיים חייבים היורשים להביא לאחר מיתתה, כיון "ששעבודא דאורייתא", ומילווה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא והשתעבדו נכסיה בחייה להביא מהם עולה, וכשהיא מתה לא פקע השעבוד. אבל אם הספיקה בחייה להקריב את עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה אף שהפרישה אותה בחייה, משום שאין כפרה למתים, וחטאת שמתו בעליה הולכת למיתה. ומקשה הרא"ש מברייתא בתורת כהנים, שנאמר שם, מנין שאם הביאה עולתה ומתה שיביאו היורשים עולתה, ת"ל אחד לחטאת ואחד לעולה, שהיורשים חייבים להביא את החטאת, והרי קיי"ל מהלכה למשה מסיני, דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא. ומתרץ הרא"ש בשם הר"י דאורלייניש, שהברייתא בתו"כ מדברת בקרבנות העוף, ובעוף לא נאמרו דיני חמש חטאות המתות, וטעמו, שאין דין חטאות המתות אלא במקום ששייך כל חמש חטאות המתות, אבל במקום שחסר אחד מהם, אין נוהג כלל דיני חטאות מתות, ומשו"כ בציבור אין נוהג דין חמש חטאות המתות, כיון ששם אין נוהג חטאת שמתו בעליה שהרי אין הציבור מתים, וע"כ לא נוהג כלל דיני מיתה בקרבנותיהם. וה"ה בעוף שאינו נוהג שם דין תמורה, וכמו"כ אין שייך שם וולד חטאת, וכן חטאת שעברה שנתה אינו נוהג בעוף שלעוף יש דינים אחרים, וע"כ אין נוהג בו כלל דיני חמש חטאות מתות, וקרב הוא אף כשמתו בעליו. ועוד אומר הרא"ש בשם הר"י, שהברייתא בתורת כהנים משובשת, וכך צריך להיות הגירסא. יכול הביאה עולתה ומתה, שיביאו היורשים חטאתה, ת"ל אחד לחטאת ואחד לעולה, שהחטאת צריכה להיות קודם לעולה, וע"כ לא יביאוה לאחר העולה. ואמנם אין זה אלא אסמכתא, שבאמת כיון שמתו בעליה אין שייך שיביאו יורשים חטאתה.
[שיעורי היום]
