סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 774
"אין מביאין תורין כנגד בן יונה ולא בן יונה כנגד תורין... בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון"
קנים כג ע"ב
מחוייבת להביא קן, שהוא עולה וחטאת, צריכה להביא שניהם ממין אחד, דהיינו או שניהם ממין התורין או שניהם ממין בני היונה, ואינו יכול להביא חטאת ממין התורין ועולה ממין בני היונה. ואף אם כבר הביאה שלא מאותו מין, חייבת לחזור ולהביאם ממין אחד. ואם יולדת הביאה לעולתה תור ולחטאתה ממין בני היונה, חייבת לחזור ולהביא את עולתה ממין בני היונה. ת"ק סובר שהולכין אחר החטאת בין אם הקריבה אותו ראשון ובין אם הקריבה אותו אחרון, חייבת להביא את עולתה ממין החטאת שהביאה כבר ואילו בן עזאי סובר שהולכין אחר הראשון שהוקרב ואם הראשון היה ממין בני היונה חייבת להביא את השני ממין זה בין אם הוקרב לחטאת ובין אם הוקרב לעולה. הראשונים הקשו כאן שמדברי המשנה משמע כשהקריבה את העולה קודם לחטאת, יצאה ידי חובתה, אף שהקדימו את העולה לחטאת, וכל החיסרון בהקריבה עולתה תור וחטאתה בני יונה, הוא בזה שהקריבה שלא ממין החטאת, ובאמת אליבא דבן עזאי יצאה ידי חובתה אף בזה, משום שהולכין אחר הראשון. וקשה שהלא בגמ' בפסחים [נט.] אמרה הגמ' זה בנה אב, שכל החטאות קודמות לעולות הבאין עמהם, ומשמע שזה לעיכובא שהגמ' דורשת שם דרשה מיוחדת על קרבנות מצורע, שבדיעבד אם הקדים עולה לחטאת יצא ידי חובתו, ומשמע שבשאר מקומות הרי זה פסול אף בדיעבד. ותירצו הראשונים בשם הר"ר חיים, שבאמת אף שצריך להקדים חטאת לעולה אין זה לעיכובא, ומה שבמצורע הוצרכנו להביא פסוק, להגיד לנו שכשר בדיעבד משום שבמצורע נאמר "זאת תהיה תורת המצורע", ודורשת הגמ' מזה שהדינים שנאמרו במצורע הם לעיכובא, שדוקא כך ולא אחרת, וע"כ ס"ד שאף בדין זה יהיה לעיכובא. קמ"ל שאין זה מעכב במצורע, אבל בשאר המקומות לא הצרכנו כלל להביא פסוק על דין זה, ואין הסדר מעכבו אם הקדים עולה לחטאת, ומשנתנו מדברת בדיעבד אם הקדימה העולה לחטאת.
[שיעורי היום]
