סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

ריש לקיש וחזרה בתשובה


"יום אחד שחה ר' יוחנן בירדן, וראה אותו ריש לקיש וחצה את הירדן אחריו. אמר לו ר' יוחנן: כוחך לתורה. אמר לו ריש לקיש: יופיך ראוי לנשים. אמר לו ר' יוחנן: אם תחזור בך, אתן לך את אחותי שהיא יפה ממני. קבל עליו ריש לקיש. כשרצה לחזור ולהביא את בגדיו, לא היה יכול. קרא ושנה עד שנהיה אדם גדול" (בבא מציעא פד ע"א [מתורגם]). על הליך התשובה שלו מסופר: "בן עזאי אומר: תדע לך כח התשובה. בא וראה מר' שמעון בן לקיש שהיה הוא ושני רעיו בהרים, גוזלין וחומסין כל אשר יעבור עליהם בדרך. מה עשה ר' שמעון? הניח לשני רעיו שודדין בהרים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו בצום ובתפילה, והיה משכים ומעריב לבית הכנסת לפני הקב"ה, והיה עוסק בתורה כל ימיו ובמתנות עניים ולא שב על מעשיו הרעים עוד, ונתרצית תשובתו" (פרקי דרבי אליעזר, פרק מב).

רבנו תם (תוס' ד"ה אי) מדייק מדברי ר' יוחנן אל ריש לקיש- חזור בך: "מתחלה ידע הרבה, אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות. מדקאמר: 'אי הדרת בך' משמע להיות כבתחילה, ולא תפרוק עול תורה מעליך". אכן ריש לקיש מצטט מסורת מאבותיו (שבת קיט ע"ב). חזרה בתשובה, היא למקום בו היה בעבר, אותו שפרק עול תורה ומצוות.

המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התשובה פרק ב) מסביר ש"גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם" (יומא פו ע"ב), שכל אדם נברא בלא חטא כלל, ושהוא חוזר בתשובה הוא שב לנקודת ההתחלה שלו עצמו ללא חטא, וזו הרפואה לעולם. חזרה בתשובה היא לא מושג יחסי לכל אדם, בהתאם למצבו הרוחני בשלב מוקדם בחייו, אלא היא תואמת לכל אדם מעת לידתו.

לדברי הרמב"ם (הל' תעניות ה, א-ב), מטרת ימי הצומות על חורבן בית המקדש נועדו "לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ...שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב". גם כאן, מחשבות והרהורים על סיבות החורבן, והלמידה משם ולדורות, יקדמו את החזרה למצב הראשוני האידיאלי שהמקדש על מקומו, ועם ישראל יושב לבטח בארצו.

תגובות

  1. ד אב תשפ"א 22:24 בן עזאי על ריש לקיש? | יעקב

    האיך מסבירין זה ש'בן עזאי' חברו של ר' עקיבא אמר מימרא זה שלמידין כוח התשובה מריש לקיש? והלא ריש לקיש היה דור שני של אמוראים בארץ ישראל.
  2. ה אב תשפ"א 15:09 תשובה | יהודה זולדן

    שאלה יפה וטובה. ראה בדברי הרד"ל פרק מג אות מא בפירושו לפרקי דר"א ששאל זאת והשיב: (מג) בן עזאי אומר בא וראה כו' מר"ש בן לקיש. הדבר תמוה שבן עזאי היה תלמיד חבר לר"ע (וגדול מן רבי יהודה חבר רבותיו של רבי שהיה רבי' דר' יוחנן שהיה רבו דרשב"ל) יביא מעשה דרשב"ל, ובפרט שבן עזאי לא האריך ימים ומת בבחרותו כמ"ש רש"י בחגיגה [יד ב] אההיא דהציץ ומת, ובע"כ חד מינייהו ט"ס או בן עזאי או דרשב"ל. אך הואיל ומעשה דרשב"ל שהיה לסטים נמצא בש"ס גם עשיתי לו סמוכין להלן בס"ד, על כן נכון יותר דדבן עזאי ט"ס, וצ"ל איזו אמורא אחר שבימי רשב"ל (והוא הוספת אמוראים תוך הפר"א, עיין מ"ש במבוא). ואפשר צ"ל רב מנשיא בר עזן, שהיה בימי רבי יאשיה רבה כדאיתא בסנהדרין [יט א], והיה בימי רבי יוחנן וריש לקיש. או רבי יהושע עוזאה שהיה בימי רבי יוחנן ביומא [מו א]. ושינוי הלשון, שבכל הני דתנאי בפרקין כתוב תדע לך כח התשובה וכאן כתוב בא וראה, סימנא מלתא היא שהיא הוספת אמוראים בפר"א:

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר