הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "רב ותלמיד"
מעילה ז ע"א-ע"ב
א"ל רב אסי לרבי יוחנן, כבר לימדוני חבירי שבגולה: מחשבין על האבוד ועל השרוף, והא אבוד ושרוף לא איתינון בעולם, ואפ"ה קתני מחשבין! ...,
1.
רב אסי מביא דין בשם "חבירי שבגולה" – חבריו מבבל ששמע מהם לפני שעלה לארץ ישראל. מחלוקת ראשונים [ראה בתוס' ד"ה: "אמר לו רב אסי"] האם רב אסי מקשה על רבי יוחנן או שהוא אומר מימרא חדשה בפני עצמה [ראה "מתיבתא", ילקוט ביאורים", עמודים סד-סה].
"חברי שבגולה"/"חבירי שבגולה" - מופע יחידאי בש"ס. מה המשמעות המיוחדת של ביטוי זה ומה הוא מוסיף?
2.
אם הוא מקשה על רבי יוחנן הרי שמובן מדוע רב אסי מדגיש שדבריו הם מתוך "כבר לימדוני חבירי שבגולה" – חיזוק לקושייתו. אם המימרא מובאת בפני עצמה [וללא קשר לדברי רבי יוחנן] ולא כקושיה על רבי יוחנן [כשיטת תוס'] מדוע ההדגשה של רב אסי שהדין נלמד מחבריו שבבבל.
3.
וראה ב"מתיבתא", "פניני הלכה", עמוד ה-ו, שמקשה מדוע רב אסי [שהיה תלמיד גם של רבי יוחנן] לא אמר לרבו רבי יוחנן: "למדתני רבינו" – אע"פ שלא שמע ממנו – כמובא בשולחן ערוך יו"ד סימן רמב סכ"ג - ובגר"א שם שרשאי תלמיד לומר בפני רבו שהוא - התלמיד - שמע ממנו את אותה הלכה למרות שלמעשה באמת לא ממנו הוא למד אותה- וכל זה מפני כבודו של רבו. ולפי שיטת תוס' בסוגייתנו אין להקשות מכיון שגירסת תוס' שונה, רב אסי לא דיבר עם רבי יוחנן.
4.
בסוגיות שבדף זה יש עוד ביטויים מיוחדים בין "רב-תלמיד":
תניא, אמר רבי שמעון: כשהלכתי לכפר פאני מצאני זקן אחד, ואמר לי, אומר היה ר' עקיבא זריקה מועלת ליוצא? אמרתי לו הן, וכשבאתי והרציתי דברים לפני חבירי שבגליל אמרו לי: הלא פסול הוא, היאך מרצה על הפסול? וכשיצאתי והרציתי דברים לפני ר"ע,
מדוע רשב"י לא בא מייד לשאול את רבי עקיבא עצמו.
אולי מפני שהוא רצה קודם לברר את דברי רבי עקיבא עם חבריו. כי הכלל הוא שתלמידים שמעו א ההלכות מרבם "בקיצור" והם היו צריכים לפרש ולברר את פרטי ה"שמועה". ובסוגייתנו כנראה שמדובר ברבי עקיבא ותלמידיו.
4.1
"הרציתי דברים" - 6 מופעים בש"ס
רבי יהושע לפני רבי אליעזר - מופע 1
רבי אילעי לפני רבי אליעזר - מופע 1
רבי יהושע לפני רבי יוחנן בן זכאי - מופע 1
רבי עקיבא לפני רבן גמליאל -מופע 1
רבי שמעון [=רשב"י] לפני "חבירי שבגליל" - מופע 1 - בסוגייתנו
רבי שמעון [רשב"י] לפני רבי עקיבא - מופע 1 - בסוגייתנו
כנראה מדובר ברשימת תנאים שהיו "מעבירי השמועה" - וכלעיל בסוף סעיף 4.
5.
אמר לי: בני, אי אתה אומר כן?
רבי עקיבא "מתפלא" על תלמידו רבי שמעון? "אמר... בני" - לפחות 30 מופעים בש"ס. רובם כנראה בין תנאים. רבים מהם עוסקים לאו דווקא בענייני הלכה.
ונראה לומר, שמדובר כאן ב"רב ותלמיד" שמלבנים יחדיו הלכה מסויימת
והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואח"כ נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות - מועלין בשתיהן, שחטן והרי דמן מונח בכוסות - מועלין בשתיהן,
תלמוד בבלי מסכת מעילה דף ז עמוד ב
נזרק דם של אחד מהם, אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר את בשרה מן המעילה אף יפטור בשר חבירתה מן המעילה? אם הציל בשר חבירתה מן המעילה אף על פי שהוא פסול, דין הוא שיציל את בשרה!
אמר ריש לקיש משום רב אושעיא: תשובה גנובה השיבו רבי עקיבא לאותו תלמיד,
"תשובה גנובה" - 2 מופעים בש"ס. המופע השני מובא ביחס לענייני חולין - תשובה שאמר רבן גמליאל "לאותו הגמון" [עבודה זרה דף מד].
"תשובה גנובה דהיינו "עלומה ומכוסה" - לפי תוס' בסוגייתנו. ולפי רש"י - עבודה זרה דף מד] "דחהו בקש" . [שני הפירושים נראים כמנוגדים משני צדדים. הראשון נראה כעניין "סודי" - ומתאים לסוגייתנו, ואילו השני להיפך - כדבר "ריק" - ומתאים לסוגייה שם, עבודה זרה דף מד.
בבת אחת אין בזה אחר זה לא? דכיון דפסול הוא, מה לי בבת אחת - מה לי בזה אחר זה? א"ל רבי יוחנן לריש לקיש: ואתה אי אתה אומר כן, אילו הפריש שתי אשמות לאחריות ושחט את שניהן, וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה, אי אתה מודה שאם עלו - ירדו? ואי ס"ד חד גופא הוא אמאי אם עלו ירדו? האמר עולא: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דם - לא ירדו, נעשה לחמו של מזבח!
אישתיק,
אמר ר' יוחנן: קצצתינון לרגלוהי דינוקא.
לגבי הכינוי "ינוקא" שמשמע שכך רבי יוחנן כינה את ריש לקיש מובא ב"ילקוט ביאורים", עמוד עב, שיש גורסים "דדייקא" [ולא "ינוקא"] שריש לקיש היה מדייק בדבריו [וממילא יש כאן כינוי לשבח ולא לגנאי].
הסבר אחר: כוונת רבי יוחנן היתה לרבי אושעיא שריש לקיש אמר משמו.
ומדובר ברבי אושעיה השני שהיה צעיר מרבי יוחנן והיה חברו של ריש לקיש [וריש לקיש היה מבוגר מרבי יוחנן ולא יתכן שעליו אמר רבי יוחנן "ינוקא"], ומכאן גם ניתן ללמוד שחכם אומר "משום" רב אחר גם אם חי בדורו, ואפילו אם היה צעיר ממנו! [ואולי הכוונה היא, שריש לקיש עצמו באמת לא מסכים לדברי רבי אושעיא].
