הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "קתני"

מעילה ד ע"א

והא קתני: אם אחרים מביא לידי פיגול הוא עצמו לא כ"ש!.

1.
הגמרא מקשה מדברי עולא על תרוצו של רבא. לא מקובל בש"ס לצטט מדברי אמורא בלשון "והא קתני" [אלא "והאמר..."] ומביא ה"שיטה מקובצת" גירסא שונה: "והא עלה קאמר...". ראה "מתיבתא", הערה א. וראה גם "דברי סופרים", כרך ז, עמוד תכב, ובכרך ו עמוד סב לגבי הביטוי "הכי קאמר" שלא שייך על דברי אמורא.

2.
וכן ראה ב"שוטנשטיין", הערה 1, ושם מביא, שהביטוי "והא קתני" מיוחס על דברי עולא, כלפי הדרשה של עולא בדרך של קל וחומר – כדרכם של תנאים.

3.
ואולי ניתן להסביר: עולא היה תלמידו של רבי יוחנן, וכנראה שדבריו מבוססים על דברי תנאים [מבלי שיציין זאת במפורש], ולכן הביטוי "והא קתני" מוסב כאילו על דברי התנאים עצמם.