סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

אור לציון
הרב יהודה זולדן

 

כלי נשק בשבת

במשנה נחלקו תנאים האם מותר לאיש צבא לצאת לרשות הרבים בסוגי נשק שונים, שלא בעת מלחמה. חכמים אוסרים, ור' אליעזר סובר שמותר "תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר: 'וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה' (ישעיהו ב, ד)". לעתיד לבא, לימות המשיח, עת לא תהיה כלל מלחמה בעולם, מסכים ר' אליעזר, שאכן נשק זהו גנאי לאדם, "אבל בזמן הזה שהוא עת מלחמה, תכשיטין הן" (רש"י שם). הלכה כחכמים. אעפ"כ, הרב יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן או"ח סימן שא, נא) מחדש, שנשק נחשב משא למי שאינו נחשב לוחם. אך ללוחם, הנשק הוא אחד מבגדיו, ויכול לצאת בהם. הרב שלמה גורן (משיב מלחמה ב עמ' נג-נז), טוען שחייל בצה"ל במשך שנות שירותו, הנשק האישי נחשב לו כתכשיט, אם לובשו על גופו, ורגיל הוא בכך תמיד, מותר לטלטלו גם במקום שאין בו עירוב, כמו כן מאחר והחייל משתמש בו בשעת סכנה, הרי הוא כלי שמלאכתו להיתר, אם כי יש להעיר על כך שסכין של מילה נחשבת ככלי שמלאכתו לאיסור על אף שמשתמשים בה במילה בשבת. הרב זלמן קורן, (תחומין, ד, [תשמ"ג] עמ' 243-242) העיר גם שדברי ערוך השולחן הם כנגד כל הפוסקים הסוברים שהלכה כחכמים, ומה גם שכיום הנשק הוא איננו חלק מהמדים אלא לשם שמירה, או לשימוש המקובל בו.
יש להוסיף עוד, שהרב יעקב עמדין (משנה לחם, שבת פ"ו מ"ד), כותב שגם לר' אליעזר הסובר שכלי נשק אינו משא אלא תכשיט זהו רק כדי לפוטרו מחטאת במלאכת הוצאה, אבל הנשק הוא מוקצה מחמת היותו כלי שמלאכתו לאיסור, ולא נחשב כבגדו. הרב אברהם אבידן (שבת ומועד בצה"ל, עמ' קלג), כותב שדין המחסנית והכדורים כדין כלי הנשק, שהם כלי שמלאכתם לאיסור. ומכאן, שאם נשק הוא כלי שמלאכתו לאיסור (איסור הבערה ואיסור חבלה), יהיה מותר לטלטל נשק לצורך גופו או מקומו. בנשק משתמשים לצורכי הרתעה, ע"י ראית הנשק על גופו של החייל, או לשם זמינות בעת אירוע ח"ו, ולכן לחייל (סדיר או במילואים) הנמצא בתפקיד – שמירה, יהיה מותר לצאת בו. הוא הדין גם לאזרח, השומר במשמרת שנקבעה לו ביישובו או במקום מגוריו (משמר אזרחי), או אף אם ישנה הוראה מטעם הממונים על הבטחון, שעל כל נושאי הנשק (רובים או אקדחים) לשאת את נשקם בשבת, מטעמי בטחון, ידיעות מודעיניות וכד'. הרב יעקב אריאל ("האם רובה נחשב למוקצה", שו"ת באהלה של תורה, חלק ב, עמ' 129), מעיר שההיתר זה לשאת נשק בשבת, הוא רק למי שיודע להשתמש בנשק והוא נושא אותו גם בימות החול במצב דומה. לעומת זאת, כדורי רובה ללא נשק, נחשבים למוקצה מחמת חסרון כיס, מאחר שלא ניתן להשתמש בהם צורך גופם- הרתעה.

יוצא לאור על ידי: מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, בשיתוף מכון "משפטי ארץ", עפרה
המערכת: הרב אברהם גיסר -מכון "משפטי ארץ", עפרה
הרב יהודה זולדן – ישיבת ההסדר נוה דקלים- גוש קטיף
אלחנן גלט- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, רמות שפירא
בסוגיות: ארץ, מדינה, צבא, ומקדש

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר