סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמרו חכמים"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות כח ע"א


מתני'. רבי שמעון אומר: כבשים קודמין את העזים בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהם? ת"ל: +ויקרא ד'+ ואם כבש יביא קרבנו לחטאת, מלמד ששניהם שקולין.
תורין קודמין לבני יונה בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהן? תלמוד לומר: (+ויקרא י"ב+ תור ובני) +מסורת הש"ס: [ובן]+ יונה או תור לחטאת, מלמד ששניהם שקולין.
האב קודם לאם בכל מקום, יכול מפני שכיבוד האב קודם על כיבוד האם? ת"ל: +ויקרא י"ט+ איש אמו ואביו תיראו, מלמד ששניהם שקולין,
אבל אמרו חכמים: האב קודם לאם בכל מקום, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו. וכן בתלמוד תורה, אם זכה הבן לפני הרב - הרב קודם את האב בכל מקום, מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו 

1.
בשני הנושאים הראשונים במשנה נקבע ששניהם שקולים, והמשמעות היא, שאין להעדיף את אחת האופציות שבשני הנושאים.

2.
בנושא השלישי של "כיבוד אב ואם" אחרי המסקנה של "ששניהם שקולים" המשנה מוסיפה שכן יש העדפה לאב על פני האם, ונראה כסותרת את הרישא של אותה הבבא העוסקת בכיבוד אב ואם שקבע "ששניהם שקולים".

3.
ולכן יש להסביר: פירוש הביטוי של "שניהם שקולים" אולי שונה בין הנושאים השונים. לגבי שני הנושאים הראשונים מדובר באמת במי לבחור ובמי לא לבחור. ואילו במקרה של כיבוד אב ואם הכוונה של "שניהם שקולים" – כאשר מכבדים את האב או את האם אין לשנות מצורת הכיבוד ומאיכתו, אבל אמרו חכמים שמבחינת העדפה כשיש סתירה בין כיבוד אב וכיבוד אם – יש העדפה לאב.

4.
ויש אומרים שפירוש הביטוי זהה בכל נושאי המשנה, אלא שזה – מדאורייתא, והביטוי "אבל אמרו חכמים האב קודם..." הכוונה "מדרבנן".

5.
הביטוי "אמרו חכמים" או "אמור רבנן" מתייחס - בדרך כלל בש"ס - לדברי תנאים במשניות. ויש אומרים יותר מכך, שמדובר דווקא במשניות "עתיקות" ו"פסוקות" "ופשוטות" [בספר "בית אהרן", כרך י, עמוד רמט]

6.
כלומר הביטויים הנ"ל מתיחסים למשניות שיש בהם כל 3 המרכיבים: ישן+ברור ופשוט+פסוק להלכה.

7.
לסיכום: הביטוי "אמרו חכמים" במשנתנו יכול להתפרש בשלוש אפשרויות:

7.1
"אמרו חכמים" – רבנן אמרו דין "דרבנן" בניגוד לדין תורה!

7.2
"אמרו חכמים" – כך חכמים פרשו את התורה, והחכמים כאן הם מדורות קדומים.

7.3
"אמרו חכמים" – מדובר בחכמים שחולקים על רבי שמעון [שכל דברי המשנה עד הקטע של "אבל אמרו חכמים" הוא מדבריו] ובאמת חכמים סוברים שלגבי כיבוד אב ואם הרי שהם אינם שקולים. אמנם לא נמצא לפירוש האחרון סימוכים ישירים, אולם מצד שני פירוש זה מסביר מדוע המשנה פתחה בביטוי "רבי שמעון אומר". פתיחה כזאת מעידה שחכמים חולקים עליו - כך מסבירים פעמים רבות - במשניות אחרות - כשמופיע שם של תנא בתחילת המשנה.

8.
לגבי הפירוש השני לעיל ראוי לציין את דבריו של ה"ערוך לנר", שבסוף מסכת כריתות מלמד אותנו את עיקרי האמונה בדברי חכמים!
ערוך לנר מסכת כריתות דף כח עמוד ב:

"...דידוע דהמשניות וכל מה שדייקו האמוראים מלשון המשנה כבר הי' שנוי מפי התנאים הראשונים קודם שסדר רבי המשנה כדאמרינן בסוכה דף כ"ח) על ריב"ז שהי' רבו של ר' אליעזר שלא הניח משנה וגמרא שלא למד וע"ש ברש"י שפי' כן שהיו מדייקים מלשון המשניות כמו האמוראים...

9.
ונראה להוסיף על דבריו:

בסוגייתנו - כריתות דף כח עמוד א - מופיעים דברי רב חסדא ועליהם נאמר :

אמר רב, ה"ק: ומה במקום שלא קידש הגורל בלקיחת בעלים ובעשיית הכהן, קידש השם אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן, כאן שיקדש...

כלומר: האמורא "רב" מיישב קושיה על רב חסדא. ה"ערוך לנר" [עצמו] מסביר שלא יתכן שמדובר ב"רב" שחי לפני רב חסדא, ולכן הוא טוען שיש לגרוס "רבא", שהוא תירץ את הקושיה על דברי רב חסדא.

ערוך לנר מסכת כריתות דף כח עמוד א:

בגמרא אמר רב הכי קאמר. צ"ל אמר רבא וכן הוא ביומא (מא א) דלא שייך שרב יתרץ קושיא אליבי' דרב חסדא:

9.1
וכאן נראה לומר: כמו שאמר ה"ערוך לנר" שהתנאים כבר הכירו את דיוקי האמוראים במשנה, כך יתכן לומר ש"רב" כבר הכיר את הדברים שנאמרו בדורות אחריו על ידי רב חסדא, והוא הכיר את הקושיה על דברים אלה, ו"רב" יישב את הקושיה!!! במילים אחרות: מדובר בדיון שהיה בתקופת "רב" – לפני דורו של רב חסדא עצמו. אמנם - על שמו של רב חסדא רשומה ההלכה שמוזכרת בסוגייה.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר