סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 773
 

"גבי הקדש נמי כל דבר אכילה כי מזיק ליה פטור"

מעילה יט ע"א

'מפי הקבלה למדנו דבר גדול: "שור רעהו אמר רחמנא, ולא שור של הקדש". (ב"ק ו). ובארו שם בתוספות 'דכולהו נזקין פטורין בהקדש', ולא רק נזקים שנגרמו על-ידי בהמות שבעליהן לא שמרום כהלכה, או ע"י כל דבר שהזיק ויש לו בעלים, אלא אפילו נזקים שנגרמו ע"י אדם המזיק: "נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה". ויש לומר כמה טעמים בדין זה; אפשר שאומרים לו למזיק, דבר שאיבדת –לא לגבוה איבדת אלא לעצמך איבדת; אפשר שרצתה תורה שחפצי שמים לא יידונו בדיני אדם; ואפשר גם שאמרה תורה: 'אין נזקין לגבוה', שכן תשלומי פיצויים לגבוה עלולים לטשטש את עיקר מהות הפשע, דהיינו שליחות יד המזיק בחזון המקדש, שהחפץ הניזק הוא נושאו ומייצגו. יהיה הטעם אשר יהיה, דבר זה שריר וקיים: על-פי חוקי התורה הזאת אפשר שאדם יתוץ את ארון ברית הקודש, יקרע את פרוכת הקודש לגזרים, יאבד בידיים את כלי המקדש, ישמיד את כל אוצר בית המקדש – ולא יימצא על פני כל הארץ דיין, אשר מוסמך לדון אותו לתשלום כלשהו, ולו רק פרוטה אחת. עובדה זו יחידה במינה ואין כמותה בקרב משפטי עמי העולם, ועל כרחנו נאמר שדי בעובדה זו האחת והיחידה להעיד כמאה עדים על משפט התורה, שלא מעשה ידי אדם היא, וכל-שכן שאינה פרי שאיפות שלטון של כת כהנים – כסברתם של חוקרים.

כהנים ורבי-כנסיה, מן הסתם היו מטביעים על מעשה של חילול-קודש שכזה את אות-קין של פשע משווע, והיו פוקדים על 'הזרוע החילונית' לעסוק בראש וראשונה בשמירה על אוצרותיהם ולנקום בכל מי ששולח ידו בהם. רק העושה בקדשים שימוש של חול חייב בתשלומין, וזאת בשיעור מוגבר אם עשה כן בשוגג; הרי זה דין 'מעילה' ועליה נדון במקומה. 'נותץ אבן אחד מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות' אינו אלא בלא-תעשה שעונשו מלקות. הוה אומר: אדם המזיק בקדשים בשוגג ואף במזיד, ולא קיבל התראה כדין, אינו לוקה, כשם שהוא פטור מתשלומין; ואילו המזיק ברכוש פרטי, ולוא בלא מתכוון, לעולם חייב בנזק שלם. אף לגבי דינים אחרים שבחוק האזרחי ידם של קדשים על התחתונה, כגון בדיני אונאה, שומרים ותשלומי כפל וארבעה וחמשה'.

(פרוש רש"ר הירש, משפטים כא, לה. יש להעיר שמדרבנן, המזיק את ההקדש – חייב (עיין תוס' בב"ק ו ובגיטין מט ע"א ויש אומרים שאף מדאוריתא תלוי בפלוגתא דרב ושמואל בב"ק שם- ע' בשו"ת אור לציון ועוד).

(מרש"ר הירש ז"ל)