הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "אמורא מוקדם"; "סתמא דגמרא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות יח ע"א

"וכן אמר ריש לקיש, כאן שנה רבי: ידיעות ספק מחלקות לחטאות. רבי יוחנן אמר: אין ידיעות ספק מחלקות לחטאות, אלא הכי קתני: כשם שאם היתה לו ידיעה ודאי - מביא על כל אחת ואחת, כך אם היתה לו ידיעת ספק - מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. 

1.
הגמרא מביאה מחלוקת בין ריש לקיש לרבי יוחנן כמחלוקת האמוראים רבא ורבי זירא.

2.
שואל ה"ערוך לנר", הרי ריש לקיש ורבי יוחנן קדמו לרבא ורבי זירא, ומדוע הם מוזכרים בסוגיה אחריהם?

3.
והוא עונה:
ערוך לנר מסכת כריתות דף יח עמוד ב:

בגמרא וכן אמר ריש לקיש כאן שנה רבי. הא דמקדים הגמרא פלוגתא דרבי זירא ורבא לפלוגתא דר"י ור"ל הקדומים להם הרבה
י"ל כיון דפלוגתא דר"י ור"ל כבר שנוי בשבועות [שבועות דף יט]
והכא לא מייתי לה רק אגב גררא
לכן סדר לבסוף

באמת, הדיון בדברי רבי יוחנן וריש לקיש היה יותר מוקדם, ונידון במסכת שבועות [שנערכה כנראה לפני מסכת כריתות - סוגייתנו], ובסוגייתנו דבריהם [של רבי יוחנן וריש לקיש] הובאו "רק" כבדרך אגב? [אבל קצת קשה, מדוע באמת הובאו רק כבדרך אגב?]

3.1
והוא ממשיך:

או י"ל
כיון דמה דשקיל וטרי אליבי' דר"ז ורבא הוא מאמוראים
ומה דשקיל וטרי אליבי' דר"י ור"ל הוא סתם גמרא שסדרו רבינא ורב אשי
לכן מקדים פלוגתא דר"ז ורבא עם שקלי' וטרי' דאמוראים למה דשקיל וטרי סתם גמרא:

משמע מדבריו, שדברי ה"סתמא גמרא" [כנראה כך גם לגבי כל "סתמא דגמרא" בש"ס] הם דברי רב אשי ורבינא - "עורכי הגמרא" - והם עצמם באמת מאוחרים יותר מבחינת סדר הדורות.

3.1.1
זאת אומרת, שסדר הדורות בסוגייתנו הוא כך:
א. רבי זירא ורבא - דיון בין אמוראים
ב. דיון של "סתמא דגמרא" [=רב אשי ורבינא] בדברי רבי יוחנן וריש לקיש, בדור האחרון יותר. והם דנו בדברי רבי יוחנן ריש לקיש כי דבריהם נאמרו מוקדם - מבחינה כרונולוגית - לדברי רבא ורבי זירא.

4.
יש לנ"ל משמעות רחבה מבחינת "עריכת הגמרא", ועל פי זה ניתן להסביר – באופן עקרוני - גם את התופעה של הזכרת "אמורא מאוחר" לפני "אמורא מוקדם". כי כך סידר "עורך הגמרא".