מה בין משנה לתלמוד
כריתות יג ע"ב
"ביד משה - זה תלמוד. יכול אף המשנה? {– תאסר לשותה ללמדה} תלמוד לומר: ולהורות.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: יכול אף תלמוד? {– יהא אסור ללמוד}. תלמוד לומר: ולהורות { – לא אסרתי אלא הוראת הלכה למעשה. רש"י}.
כמאן אזלא הא דתניא: יצא שרץ טמא, וצפרדע טהור, ששתויי יין מורין בהן הוראה? נימא רבי יוסי בר' יהודה היא ולא רבנן!
אפי' תימא רבנן, ושאני הכא, דזיל קרי בי רב הוא.
אמר רב: הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה".
שיטתו של רבי יוסי ברבי יהודה ברורה. אסור להורות כל הלכה למעשה, ומותר כל לימוד שאינו הלכה למעשה.
אבל שיטת תנא קמא צריכה ביאור: מה ההבדל בין משנה לבין תלמוד – אם משנה מותרת, למה ייאסר התלמוד?
אלא שאמרו במסכת סוכה דף כח ע"ב:
"וּמְשַׁנֵּן בסוכה.
- איני? והאמר רבא: מקרא ומתנא {– לקרות שבכתב ולשנות משניות הערוכות ושגורות בפה. רש"י} – במטללתא {בסוכה}, ותנוי {התלמוד דהוא סברא} בר ממטללתא!.
- לא קשיא: הא - במגרס, הא - בעיוני.
כי הא דרבא ורמי בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי, והדר מעייני בסברא".
שינון המשניות אינו מצריך את בהירות עומק המחשבה, לכן מצוה לשנותן בסוכה.
ואילו לימוד התלמוד צריך להעשות בצלילות דעת מוחלטת, כמו שאמרו גם במסכת מגילה דף כח ע"ב: "רבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושאלי שאילתא מרבא, אתא זילחא דמיטרא. עיילי לבי כנישתא. אמרי: האי דעיילינן לבי כנישתא - לאו משום מיטרא, אלא משום דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא". לכן אם הלימוד בבית המדרש נוח יותר מאשר בסוכה, עדיף ללמוד בו את התלמוד.
מעתה מבואר ששתיית יין עלולה לפגום בצלילות הריכוז שבהבנת התלמוד או שבניסוחו לתלמידים, ועלול הרב להכשל ולהגיע לכלל (ירמיהו מח, י) אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה, כמו שאמרו במסכת בבא בתרא דף כא ע"ב, ועל כן אסרו ת"ק.
קיים הסבר נוסף להבדל בין המשנה לתלמוד, וגם הוא מבואר בדברי רש"י הנ"ל שבמסכת סוכה: "לשנות משניות הערוכות ושגורות בפה".
כשם שלת"ק מותר להורות בדבר דזיל קרי בי רב הוא, כי אין טעות מצויה בדברי החומש הידועים והשגורים, כך לא מצויים טעויות בדברי המשנה, כי כל החכמים היו בקיאים בגירסתה.
ואילו בדברי התלמוד מצויים היו סברות ולישנות שונות ורבות, וכל שינוי ושיבוש קל נזקו מרובה.
