הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "הלכה כרבי עקיבא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות יא ע"א

 איזו שפחה? כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר: +ויקרא י"ט+ והפדה לא נפדתה, דברי ר' יהודה;
ר' ישמעאל אומר: זו היא שפחה ודאית;
ר' אליעזר בן יעקב אומר: כל עריות מפורשות, ושיור, אין לנו אלא חציה שפחה וחציה בת חורין.

 

1.
הפרשנים משנים את הגירסא של "דברי רבי יהודה" ל"דברי רבי עקיבא" מפני שכך משמע בברייתא שבגמרא.

1.1
גם לפי "סדר הדורות" לא הגיוני שרבי יהודה – שהיה תלמידו של רבי עקיבא – מובא לפני רבי ישמעאל.

2.
לגבי "רבי אליעזר בן יעקב" יש שתי אפשרויות:

אטלס עץ חיים

רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו") ר' אלעאי (אבי ר' יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).

רבי אליעזר בן יעקב ב' - תנא בדור הרביעי מתלמידי ר"ע (ירו' חגיגה פ"ג ה"א). נמנה ששי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מסר בשם רבי פנחס בן יאיר חתנו של רבי שמעון בר יוחאי (מד' תהלים ספל"ב).
נמנה עם חכמי אושא שנתכנסו אחר מרד בר כוכבא (שהש"ר פ"ב ה').
מצינו שחלק עם ר"מ (ר"ה ד' ע"ב), ולפי פרש"י (יבמות צ"ג א' - ד"ה ורב) קיבל ממנו רבי מאיר.

אם נניח שבסוגייתנו מדובר ברבי אליעזר בן יעקב ב' – הרי הגיוני שהוא מופיע אחרי רבי עקיבא ואחרי רבי ישמעאל, אולם אם מדובר ברבי אליעזר בן יעקב א' – תנא בדור הראשון - הרי שלא הגיוני שיופיע אחרון במשנה באשר הוא היה התנא המוקדם יותר לרבי עקיבא ולרבי ישמעאל.

דברינו כאן הם רק מנקודת הנחה שאמנם הגירסא ברישא צריכה להיות "רבי עקיבא" ולא "רבי יהודה".

3.
ונראה לחדש: אמנם רבי עקיבא אמר את הדין שברישא ולכן דעה זו נכתבה ראשונה, אולם רבי יהודה – שהיה תלמידו – הוא זה שחידש את המקור מהפסוק לדין של רבו, ולכן ברישא מוזכר "רבי יהודה", ובזה מיושבות שתי הגיסאות יחדיו!

4.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ג הלכה יג:

שפחה חרופה האמורה בתורה היא שחציה שפחה וחציה בת חורין ומקודשת לעבד עברי שנאמר לא יומתו כי לא חופשה הא אם נשתחררה כולה חייבין עליה מיתת ב"ד שהרי נעשית אשת איש גמורה כמו שביארנו בהלכות אישות.

4.1
מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק ג הלכה יג:

שפחה חרופה שנאמרה בתורה היא שחציה שפחה וכו'. משנה בכריתות דף י"א) פרק ארבע מחוסרי כפרה אי זו היא שפחה [חרופה כל] שחצייה שפחה וחצייה בת חורין
ובגמרא ת"ר וכו' חציה שפחה וחציה ב"ח מאורסת לעבד עברי דברי ר"ע וידוע שהלכה כמותו מחבירו:

כלומר, הרמב"ם מסביר את "שפחה חרופה" כשיטת רבי עקיבא [כפי הדעה הראשונה במשנה].

5.
הברייתא בגמרא:

ת"ר: והפדה - יכול כולה? ת"ל: לא נפדתה, יכול לא נפדתה? ת"ל: והפדה, הא כיצד? פדויה ואינה פדויה, חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת לעבד עברי, דברי ר"ע;
רבי ישמעאל אומר: בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי, א"כ מה ת"ל והפדה לא נפדתה? דברה תורה כלשון בני אדם;
ר' אלעזר בן עזריה אומר: כל עריות מפורשות לנו, משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי; אחרים אומרים: +ויקרא י"ט+ לא יומתו כי לא חופשה - בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד כנעני.
...
ר' אלעזר בן עזריה היינו ר"ע! לר' ישמעאל קאמר: לדידי בעלמא כוותיך סבירא ליה דדברה תורה כלשון בני אדם, והכא שאני, מכדי כתיב ליה קרא כי לא חופשה, והפדה לא נפדתה ל"ל? ש"מ להכי אתא, לחציה שפחה וחציה בת חורין. לאחרים, בשלמא והפדה לא נפדתה, קסבר: דברה תורה כלשון בני אדם, אלא הא דעבד כנעני מנלן? אמר קרא: כי לא חופשה, אם אינו ענין לדידה, תנהו ענין לדידיה.

דעת רבי אלעזר בן עזריה בברייתא זהה לדעת רבי אליעזר בן יעקב במשנה, ובשניהם ראוי לשאול, שדעתו זהה לדעת רבי עקיבא, ועל כך עונה הגמרא שהוא מתייחס לדברי רבי ישמעאל.

5.1
לפי זה נראה אולי להעיר, שפסיקת ההלכה כרבי עקיבא איננה הכרחית [כפי שאמר ה"מגיד משנה"], שהרי אמנם הלכה כרבי עקיבא נגד רבי ישמעאל אבל לעניין מסויים [דברה תורה בלשון בני אדם] רבי אלעזר בן עזריה פוסק כרבי ישמעאל.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)