הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

מה נשתנה

כריתות י ע"ב

 
"מתני'. מה בין שפחה לבין כל העריות?
* שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן, שכל העריות בחטאת, ושפחה באשם.
* כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן, ובשפחה לא השוה לא האיש לאשה במכות,
* ולא השוה אשה לאיש בקרבן.
* כל העריות עשה בהן את המערה כגומר,
* וחייב על כל ביאה וביאה.
* זו חומר החמיר בשפחה, שעשה בה את המזיד כשוגג".

מלשון המשנה עולה שמהמילים "שלא שוותה" מתחילה התשובה לשאלה: "מה בין שפחה..." – ומשמעות השאלה: 'מהם ההבדלים'.

בדומה למשנתנו ניתן לפרש את המשנה במסכת פסחים פרק י משנה ד:
מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו.
וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
* שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.
* שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנּוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.
* שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי, שָׁלוּק, וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי.
* שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים.
וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁלְּ בֵן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ.
מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמוֹר כָּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ.

כל נוסח מה נשתנה עוסק במה שהאב מלמד את בנו, כפי שמזכירה המשנה תחילה וסוף. לכן המילים "שבכל הלילות" הן תחילת התשובה לשאלה: "מה נשתנה" – שמשמעותה: 'במה נשתנה' – 'מהם ההבדלים'. והמילים "מתחיל בגנות" כבר פותחות בעניין חדש.

דומה לזה במכילתא (דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ב):
"ואשא אתכם על כנפי נשרים. מה נשתנה נשר זה מכל העופות כולם?
– שכל העופות כולן נותנין את בניהם בין רגליהם מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתיירא אלא מאדם זה בלבד שלא יזרוק בו חץ, אמר מוטב שיכנס בו ולא בבנו".
התשובה מתחילה במילים "שכל העופות".

אלא שבכמה ספרים פירשו שכל ארבעת חלקי מה נשתנה בכלל השאלה הם, והתשובה מתחילה במילים "עבדים היינו".

כך כתבו למשל ספר כלבו סימן נא:
"עבדים היינו, פירוש עתה משיב לתינוקות ששאלו מה נשתנה".

ספר מהרי"ל (מנהגים) סדר ההגדה טז:
"הקשה מהר"י סג"ל... וכששואל מה נשתנה וכו', היאך משיבין לו עבדים היינו".

ספר סדר היום, סדר ההגדה וכוונתה:
"ואנו משיבין עבדים היינו וכו' שהיא תשובה כוללת".

השל"ה מסכת פסחים פרק נר מצוה מג [ובדומה בפרק מצה שמורה קנח]:
"ואז משיבין לו, עבדים היינו".

לדבריהם יש לפרש שמשנת מה נשתנה אינה כדוגמת משנתנו שבכריתות, אלא כדוגמת הברייתא (סוטה דף יז ע"א; מנחות דף מג ע"ב; וחולין דף פט ע"א):
"תניא, היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין?
– מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד".
הוי אומר ש"מה נשתנה" יכול להתפרש כ"למה נשתנה". והתשובה המתבקשת היא: "מפני ש...".
ברייתא זו מובאת גם בכמה מדרשים, והמילה "מפני ש..." לא נמצאת בגרסתם, והתשובה מתחילה מיד במילים "שהתכלת דומה". אבל גם בהם ברור שמשמעות התשובה היא – "מפני ש...".

ולפי זה יש לפסק כך גם את המכילתא:
"ואשא אתכם על כנפי נשרים. מה נשתנה נשר זה מכל העופות כולם, שכל העופות כולן נותנין את בניהם בין רגליהם?
– מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתיירא אלא מאדם זה בלבד שלא יזרוק בו חץ, אמר מוטב שיכנס בו ולא בבנו".
ושוב התשובה מתחילה במילים: "מפני ש...".