הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "אמר... תא שמע"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות י ע"א

 איבעיא להו:
בטומאה מה לי א"ר יהודה? מי אמרינן: עד כאן לא קא"ל ר' יהודה, ולד שני כמאן דליתיה דמי' אלא לענין קרבן, כיון דלא יצאה שעה שראויה להקריב בה קרבן, הואיל וכן, ולד שני כמאן דליתיה דמי, אבל לענין טומאה וטהרה אימא סבירא ליה כמאן דאיתיה דמי, ומפסקא טומאה דשני וממלא יומי טהרה דראשון והדר מונה יומי טהרה לשני, או דלמא לרבי יהודה חומרא הוא דאית ליה, אבל הכא קולא הוא וקולא לית ליה?
אמר רב הונא מסורא, תא שמע: יולדת, שוחטין וזורקין עליה ביום מ' לזכר וביום שמונים לנקבה; עד כאן טמאה היא! ואמר רב חסדא: הא מני? ר' יהודה הוא, דאמר: ולד שני כמאן דליתיה דמי; ואי אמרת: בטומאה ס"ל לר' יהודה, ולד שני כמאן דאיתיה דמי, היכי שחטינן עלה ביום מ'? לאורתא נמי לא מציא אכלה! אלא לאו ש"מ: לטהרה ולטומאה ס"ל לרבי יהודה ולד שני כמאן דליתיה דמי.

1.
הגמרא מציבה בעיה ורב הונא מסורא מנסה לפתרה. הגמרא – בהמשך - דוחה את הוכחתו.

2.
הפתיחה להוכחה היא "אמר רב הונא תא שמע". מדוע לא נאמר "אמר רב הונא" בלבד, והיינו יודעים שמדובר בברייתא, או אפשר היה לציין "תא שמע" [כמקובל בש"ס בדרך כלל] בלי שם החכם?

3.
אלא יש לומר: כאשר ההוכחה מהברייתא איננה הוכחה ישירה ופשוטה אלא מחייבת "לימוד" [כבסוגייתנו] אזי מקובל לומר את ה"תא שמע" ולהקדים את שם החכם שאמרה.

4.
וכן מופיע בהמשך הסוגיה "אמר אביי תא שמע" – ומתאים לעיקרון הנ"ל.
וכן מופיע בהמשך הסוגיה "ועוד אמר רב אשי תא שמע" - 2 מופעים בש"ס - כנ"ל