הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "חכמים"="רבי יהודה"; "ואזדו לטעמייהו"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות ז ע"א

ואזדו לטעמייהו, דתניא:
בת כהן שנישאת לישראל ואכלה בתרומה - משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה, ניסת לאחד מן הפסולין - משלמת קרן וחומש, ומיתתה בחנק, דברי ר"מ; וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו משלמת הקרן ואינה משלמת החומש, ומיתתה בשריפה.

1.
הגמרא בעמוד הקודם מסבירה שמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה מתאימה למחלוקת נוספת ביניהם. בסוגייתנו הגמרא מציינת את המחלוקת הנוספת ביניהם. הפתיחה למחלוקת זו היא על ידי הביטוי "ואזדו לטעמייהו" – משמע שהמחלוקת בסוגייתנו היא ה"יסודית".

2.
בברייתא המובאת כאן לא מוזכר רבי יהודה אלא "רק" "חכמים". ועל כך מפרש רש"י:
"וחכמים - היינו רבי יהודה בר פלוגתיה" - ש"חכמים" הם רבי יהודה שבדרך כלל הוא החולק על רבי מאיר.
הכלל שמובא ברש"י מובא בפרשנים כמה פעמים בש"ס.

2.1
נמצאנו למדים שלפעמים שמות החכמים במשניות אינם מדוייקים כפשוטם, אלא יש מטרה בקביעת השם. בסוגייתנו כנראה מטרת השינוי היא לקבוע הלכה כרבי יהודה, דהיינו, התנא שינה את השם "רבי יהודה" ל"חכמים" כדי שיהיה ברור שהלכה כמותם נגד רבי מאיר.

2.2
אבל הסבר זה קשה מאד, שהרי בין כך ובין כך הלכה צריכה להיות לפי הכלל, שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, אם כן, למה שינה התנא את שמו של רבי יהודה ל"חכמים"?

2.3
ונראה לומר: ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רט, שיש קושי בדמיון בין שתי המחלוקות בסוגיה [שהגמרא מקשרת ביניהם], ולכן באמת ניתן היה לומר שבביטוי "חכמים" הכוונה היא ל"חכמים" ממש ולא לרבי יהודה, לכן מסביר רש"י [כך נראית כוונתו] שמכיון שהגמרא השתמשה בביטוי "ואזדו לטעמייהו" משמע ש"עורך הגמרא" ידע ש"חכמים" בברייתא הם באמת "רבי יהודה".

3.
הערה נוספת: המקור התנאי המובא בסוגייתנו הוא משנה ולא ברייתא ולכן משנים את הגירסא: "דתניא" >>> "דתנן". אלא, שיתכן שלמרות שזוהי משנה, ביטוי הפתיחה "דתניא" מתאים כי הוא בא לציין שמדובר במשנה "פחות" ידועה.

3.1
ובזה ניתן גם להסביר שהביטוי "ואזדו לטעמייהו" בא לומר לא רק שהמחלוקת בברייתא מתאימה למחלוקתם במשנה [שזה הגיוני], אלא שמתוך מחלוקתם בברייתא [בעמוד הקודם] ניתן להסביר את מחלוקתם במשנה הלא "מוכרת" – למרות שהדמיון לא מלא.