מי תיקן את ביטול הקרבן לגר? / יעקב צ. מאיר

כריתות ט ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

מה צריך לעבור גר כדי להתגייר? מילה, טבילה וקרבן. אך מה נעשה שבית המקדש חרב ועדיין באים גרים להתגייר? על כך נשנית ברייתא בסוגייתנו, 'ת"ר, גר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו' ורש"י מפרש, 'דלכשיבנה בית המקדש יביא קן'. 'הגר צריך להפריש רובע כדי שיקנה בו קן לכשיבנה הבית. אך על הלכה זו חלק ר' שמעון בעזרת שמועה עתיקה, 'אמר ר' שמעון, כבר נמנה עליו רבן יוחנן בן זכאי ובטלה מפני התקלה'. אם ישב סכום הכסף אצל הגר הוא עשוי להשתמש בו ונמצא מועל בקדשים, לכן ביטל ריב"ז את הפרשת הרובע לקרבן.

מחלוקת זו נמסרת בלשון אחרת גם בתוספתא בשקלים, שם מובאת שמועתו של ר' שמעון ללא ציון מקורה, 'קינו של גר אין נוהגת אלא בפני הבית, וצריך להביא [=להפריש] מעכשיו. ר' שמעון אומר אין צריך להביא מעכשיו, מפני תקלה' (תוספתא שקלים ג כב). האם הלכה עתיקה מתקנות ריב"ז לפנינו, או שנתחדשה בבית מדרשו של ר' שמעון, עשרות שנים אחרי החורבן?

בספרי זוטא על הפסוק 'חקה אחת תהיה לכם ולגר הגר' מצאנו, 'ולגר הגר, מכאן היה ר' אליעזר אומר, גר שנתגייר צריך רבעת הקן. ר' יהושע אומר אינו צריך, שהיא תקלה לו'. העניין מסתבך, לפנינו שני תלמידיו הגדולים של ריב"ז חולקים באותה שאלה, ר' אליעזר תומך בסברת ת"ק ואילו בסברת ריב"ז – או ר"ש – אוחז ר' יהושע.

מחלוקת זו מועתקת גם במסכת גרים פ"ב, וברוב נוסחיה לא ר' אליעזר מחייב את הגר בהפרשת כסף לקרבן, אלא... ר' אליעזר בן יעקב. כבר פסק אפשטיין, 'בהוצאת היגר (של מס' גרים) בטעות: ר' אליעזר בן יעקב' (מלנה"מ 742). אך חלק עליו ליברמן בתוסכפ"ש וקבע שנכון ליחס הלכה זו לר' אליעזר בן יעקב, שהרי שנינו במשנה במפורש, 'ר' אליעזר בן יעקב אומר, גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם' (כריתות ח:). ר' אליעזר בן יעקב מתעקש בכל מקום על נחיצותו של הקרבן לתהליך הגיור.

ר' אליעזר בן יעקב מתלמידי ר' עקיבא הוא, ואיננו יכול לחלוק על ר' יהושע. לכן שיער ליברמן שקיצור שמו ל'ר' אליעזר', גרם לסופרים שיחליפו את ר' שמעון בר' יהושע, בן פלוגתתו הקבוע של ר' אליעזר. לפי הגירסה המשוחזרת של הספרי זוטא, בכל מקום תקנת הגרים, דר' שמעון היא.

למדנו, ר' אליעזר ור' יהושע, תלמידיו של ריב"ז, שימשו את רבם כיאות ולא חלקו עליו. ההלכה נתחדשה שני דורות אחר כך, בדורם של ראב"י ור' שמעון. ש' ספראי העלה הסבר היסטורי העשוי להסביר את היווצרות התיקון על ידי ריב"ז ואת הישנותו בימי יבנה. ברבות מתקנותיו ביקש ריב"ז להניח יסוד לחיים שאינם תלויים במקדש, לכן פטר את הגר משמירת כסף הקרבן. בדיוק מסיבה זו לא הוכרעה הלכה כמותו. חכמים שלא רצו להשכיח את חובות ההקרבה במקדש חלקו עליו, ולכן נפתחה השאלה מחדש בדור הבא. (ש' ספראי, בחינות חדשות, ליד הע' 41)