הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הסבר הביטויים: "תני הכי"; "הכי קאמר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
כריתות ג ע"א
הבא על הזכור. תנא במאי קא חשיב? אי בגברי, דל האשה הנרבעת ובצרא לה חדא! אי בנשי קחשיב, דל מינהון הבא על הזכור ועל הבהמה ובצרי להו תרתי! א"ר יוחנן: לעולם תנא גברי קחשיב, ותני הכי: הבא על הזכור והביא זכור עליו, ור' ישמעאל היא, דאמר: חייב שתים.
1.
הגמרא שואלת על המשנה ורבי יוחנן משנה את הטקסט במשנה. במקום מה שכתוב במשנה:
/מתני'/. שלשים ושש כריתות בתורה: הבא על האם, ועל אשת אב, ועל הכלה, הבא על הזכור, ועל הבהמה, ואשה המביאה הבהמה עליה,
רבי יוחנן משנה את לשון המשנה באופן שיהיה כתוב: "הבא על הזכור והביא זכור עליו" והוא מוחק את המשפט "ואשה המביאה הבהמה עליה". וכל זה כדי שכל הדוגמאות במשנה יהיו מתאימים לגבי גברים ולא יהיה מקרה שמתאים לאשה בלבד כמו "אשה המביאה הבהמה עליה".
2.
לגבי המושג "תני הכי" - האם משמעותו תיקון גירסא ממש או שמא מדובר רק בפרשנות על המשנה מובא דיון מסכם:
3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסה:
תני כך וכך. דאמרינן בכולי תלמודא האי כללא נקוט בידך ממני דלאו למימרא שתגיה ותתני כן באמת אלא כלומר לעיקרא דמילתא תני הכי אבל עכ"פ לא לחנם לא תני התנא הכי בהדיא, כ"כ הדרישה בח"מ סי' ע"ג דף ע"ט א'
מה כוונתו? כנראה שמדובר בפרשנות, וללשון המקור יש סיבה כלשהי?
וראיתי להר"ב מגילת ספר דף קכ"ו ג' מהלאוין שעל מ"ש הב"ח שאינו מגיה אלא מפרש הקשה עליו ואמר כי מן הש"ס בפרק ז"ב תני עוד ובגיטין דף י' ב' ובפ"ב דשבועות דף כ' ול"ח מוכח איפכא
לפי דעתו, כנראה שיש סוגיות שמוכח מהן שמשמעות הביטוי "תני" היא תיקון גירסא במשנה/ברייתא
3.1
לעומת הנ"ל הוא מביא מקורות שמשמע מהם בפירוש, ש"תני" הוא פרשנות ו"לא שמגיה":
ויש לדקדק עליו דאדמקשה הכי על הב"ח הוה ליה לאקשויי על התוספות ז"ל שבהדיא כתבו בפרק טרף בקלפי [יומא דף מ' א'] דהא דקאמר שם בגמרא תני מצוה להניח אינו מגיה הברייתא אלא פרושי קא מפרש מאי לא הגריל לא הניח הגורל
וכה"ג כתבו עוד בפ"ק דכתובות דף ד' ב' ד"ה ומי
ובפרק שור שנגח [בבא קמא דף מ"ט ב']
ובפרק הזהב [בבא מציעא דף מ"ה ב' יע"ש
וכן מצאתי להרא"ש ז"ל בפרק השותפין שכתב ומשני תני נדור מחבירו הנאה לא שמגיה המשנה אלא שמשנה פירוש המשנה
וכ"כ הרדב"ז בספר יקר תפארת פרק ז' מהלכות נדרים
והכי דייקי דברי הר"ן שם דף מ"ו א' מדכתב תני נדור מחבירו כלומר דנודר נמי מודר קרי ליה דמודר משמע בין מפי עצמו בין מפי אחרים ע"כ דנראה דמשמעות מילת מודר הוא דמפיק לה ולא מחמת שהגיה המשנה אלא שאין אנו צריכים לזה
שהרי כבר כתב מוהריק"א בכלליו דף י"ט מהיבין שמועה שדעת הר"ן והרמב"ן כדעת התוס' שאינו מגיה המשנה אלא תרוצי קמתרץ לה ע"ש
ואחריו נמשכו הרמ"ז פי"ג דזבחים משנה ז'
והר"ב שושנים לדוד פ"ט דערכין מ"ח
3.2
ועדיין הוא מתלבט:
אבל אני בעניותי מהסס בהאי כללא יען ראיתי להתוספות גופייהו דכתובות דף ע"ח ב' ד"ה תני כתבו והשתא דמגיה מתניתין וכו' ובשבועות דף ט"ז א' כתבו מי דחקו להגיה וכו'
מתוס' עצמו [לעומת מה שהובא בשמם לעיל בסעיף 3.1] מוכח ש"תני" הוא "שמגיה" [תיקון גירסא]
4.
והוא ממשיך:
ועוד ראיתי בש"מ על כתובות פ"ק דף ס"ג ג' כתב דמדקאמר ה"ק ולא קאמר תני וכו' אלמא לאו חסורי מחסרא ע"ש מבואר שפיר דלדעתו ז"ל היכא דקאמר תני הוי כמו חסורי מחסרא
הוא מביא דעה שמשמע ממנה בפירוש, שמשמעות הביטוי "תני" הוא כמו "חיסורי מחסרא", לעומת הביטוי "הכי קאמר" שמשמעותו היא פרשנות.
4.1
הוא מביא הוכחה לאמור בסעיף 4 ממקור נוסף:
וכן יש להוכיח מהש"ס דפרק פרת חטאת [זבחים דף קי"ד ב'] דהכי איתא התם מחוסר זמן וכו' והני בני אשמות נינהו אמר זעירי תני מצורע בהדייהו עולותיהן ושלמיהן והני בני שלמים נינהו א"ר ששת תני נזיר דזעירי קבעוה תנאי דרב ששת לא קבעוה תנאי ע"כ
ופירש"י ז"ל דזעירי קבעוה תנאי למתני במתני' מצורע בהדיה דרב ששת לא קבעוה תנאי ומיהו אנן משנינן לה בגמרא הכי ככל חסורי מחסרא דהש"ס עכ"ל
4.2
על כן מסקנתו היא:
הא קמן מבואר דהיכא דקאמר תני הרצון הוא שמגיה מתני' או למתנייה במתני' בהדיא או לאקבועי ליה בגמרא ככל חסורי מחסרא:
הוא סובר שכעיקרון הביטוי "תני הכי" משמעותו היא באמת תיקון גירסא, ואילו הביטוי "הכי קאמר" משמעותו היא שבא לפרש.
4.3
הא מדייק מרש"י הנ"ל שתיקון גירסא יכול להיות משלושה סוגים:
א. ממש למחוק מלה/ביטוי במשנה/ברייתא ולתקן [כנראה שההצדקה לכך היא שכנראה נפלה טעות סופר בכתיבה או בהעברת המסורת]
ב. להוסיף ממש ללשון המשנה/ברייתא - בלי למחוק דבר [גם כאן ההצדקה היא כנראה כבסעיף א, או אולי ההצדקה היא בכך, שהמשנה/ברייתא קיצרה בדבריה].
ג. כמו "חיסורי מחסרא". אבל הוא לא מסביר מה המשמעות. אולי כוונתו היא שהמשנה/ברייתא נשארת כלשונה וככתבה, אלא שלצורך הבנתה יש לתקן את הגירסא "רק" לצורך הבנתה באופן שונה מפשט לשונה.
5.
אמנם נראה שגם בסוגייתנו ניתן להסביר את דברי רבי יוחנן כפרשנות: לעניין המניין של 34 חייבי כריתות בפתיחת המשנה יש "למחוק" את המילים "אשה המביאה את הבהמה עליה", אבל לא לעצם הדין שהיא חייבת כרת. וכך באמת מסביר רבי אלעזר משמיה דרב בהמשך הסוגיה, ואולי הוא לא חולק על רבי יוחנן אלא מסביר את דבריו של רבי יוחנן.
