סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 


אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"הואיל ויכולה לעמוד עליה מעת לעת"
שתיית חלב בימות הפסח 

תמורה לא ע"א


שנים ארוכות שימש הגאון רבי דוד אופנהיים כרבה של העיר פראג וכרב הכולל (רב ראשי בלשון ימינו) של כל מלכות מוראביה (צ'כיה של ימינו). היה זה באחת השנים (לפני כשלוש מאות שנה), כאשר לקראת חג הפסח עבר כרוז רשמי מטעם הרב בכל בתי הכנסת שבעיר. "בשם הרב מרא דאתרא" - הכריז הכרוז "ולפי פסק הלכה שפסק בימים האחרונים, הננו להודיע כי אין לשתות חלב בכל ימות חג הפסח המתקרב ובא".

נימוקים הלכתיים שונים (וכפי שיבואר להלן) הדריכו את פסקו של הגאון רבי דוד, אלא שכידוע תושבי של העיר פראג לא היו 'קוטלי קנים', (לימים יוזמן הגאון רבי יחזקאל לנדא - בעל נודע ביהודה - שכיהן ברבנות יאמפלה לעבור אל העיר פראג. והוא ביקש מחתנו רבי יוסף "הצדיק" - לימים אב"ד פוזנא - לתור את העיר למענו. ורבי יוסף מילא בקשת חותנו, יצא אל העיר פראג ועמד לתור שם אחר אנשיה. והנה לעת ערב נקלע לבית מזיגה קטן בפאתי העיר. כעבור רגע נכנס לבית-המזיגה יהודי שחזותו החיצונית העידה עליו כי חייט הוא. והנה פנה המוזג אל החייט, "שומע אתה, הירש'ל? תמיהה גדולה היא בעיניי על הרמב"ם בפרק א מהלכות גזלה ואבדה, האומר דברים הנראים סותרים את הגמרא שלמדנו לא-מכבר בשיעורו של ר' אברהם!". וכך, בעודו ממלא את כוסו של החייט, התפתחה בין השניים שיחה תורנית ערה.

אדם נוסף, לייב שמו, שאף הוא נראה כבעל-מלאכה בסוף יום עמל, הצטרף עד מהרה לדיון וחיווה את דעתו בסוגיה הנדונה. אחרים מיושבי בית-המזיגה לא נשארו אדישים לוויכוח המתלהט והצטרפו אליו גם-כן. "רבותיי!", קרא לפתע אחד מבני החבורה, "עוד מעט יבוא יענק'ל, שומר הלילה של הגטו. מובטחני בו שידע להכריע בוויכוח".

כעבור כמה דקות נכנס פנימה איש גבה-קומה. עיני כול הופנו אליו. לר' יוסף לא היה ספק – זה יענק'ל, שומר הלילה. יענק'ל הזמין לעצמו כוס משקה גדולה. בירך 'שהכול' בקול רם, עצם את עיניו לרגע ולאחר מכן פתחן וביקש מהמתווכחים להרצות את דבריהם. הקשיב יענק'ל לדוברים בריכוז. לאחר מכן, בקול שקט ובוטח, החל להשליט סדר בדברים; הפריד בין הדבקים, דקדק בפרטים, העמיד את דברי הרמב"ם על מכונם ועקר מן היסוד כל אפשרות לסתירה מהגמרא.

ורבינו יחזקאל לנדא ששמע מחתנו את התיאור המלבב הפטיר: "אשריך פראג! אם אלו בעלי מלאכה שבך, בעל תריסין שבתוכך על אחת כמה וכמה!!" כי אכן הייתה העיר פראג מבצר גדול לתורה בימים ההם), ואלו סירבו לקבל את פסקו של רבם הגאון רבי דוד אופנהיים, כאשר היו מהם שביטלוהו כלאחר יד. ואף רבה הבא של העיר - הוא הגאון הרבי ר' יהונתן אייבשיץ, לא החזיק באותו איסור שגזר קודמו ברבנות.

ילד היה רבי דוד פלעקלעס - מתושבי העיר פראג בעת שיצאה אותה הכרזה. עם זאת היא השתמרה היטב בזיכרונו, ולימים סיפר עליה לבנו הגאון רבי אלעזר (ראב"ד פראג בעת כהונת הגאון בעל נודע ביהודה ברבנות העיר). והגאון רבי אלעזר, כשמעו שכן פסק רבי דוד אופנהיים, קיבל על עצמו להחמיר שלא לשתות חלב בפסח בנמקו שאם "גברא רבה אמר מילתא ובפרט מרא דאתרא" הרי שיש להתחשב בדבריו.

והנה נודע הדבר לאחד מידידיו של הגאון רבי אלעזר והוא הביע את תמיהתו על הנהגה זו ונימוקיה. והגאון רבי אלעזר נפנה להשיב לו בתשובה הלכתית (שו"ת "תשובה מאהבה" יורה דעה, שכה) כשהוא מקדים: "הנה נא ידידי מכיר אותי, לא חסיד אני ולא מן אוהבי חומרות אנכי..." אלא שכאמור ראה לנכון להתחשב בפסקו של רב העיר הקדום הגאון רבי דוד אופנהיים.

כי אכן - מבאר התשובה מאהבה כי יש להראות פנים בהלכה לאיסור זה מסוגייתנו. לפנינו דנו בגמרא בביאור דבריו של רבי חנינא בן אנטיגנוס שבהמה כשרה שינקה מן הטריפה פסולה מעל גבי מזבח. והעמידו, שמדובר באופן שבהמת הטריפה הייתה מניקה את הכשרה חלב רותח בכל מעת לעת, והואיל והבהמה הכשרה יכולה להתקיים מאכילה זו לבדה מיום אל יום, נמצא שכל גדילתה הוא מהטריפה ולכן נפסלת לגבי מזבח. (כן הוא ביאור הסוגיא לשיטת רש"י ותוספות, אף שדעת הרמב"ם בפירוש המשניות שונה).

ומעתה ממשיך בעל תשובה מאהבה ומבאר, היות שהבהמות שברפתות דרכן להתפטם בפסולת התבואה (שהיא חמץ) כל ימיהן, הרי שלדעת רש"י ותוספות אפילו אם יאכילו אותם דברים המותרים בפסח, מכל מקום ראוי להינזר מחלבן לכל הפחות עד שיעבור מעת לעת מאז שאכלו חמץ, כדי שלא ליהנות מחמץ בפסח. ובעל תשובה מאהבה חותם כי לכן לפי דעתו, על בעל נפש להחמיר בענין זה. (ואכן כידוע בזמננו, מזה זמן לפני הפסח מפסיקים את הזנת הבהמות ממזון החמץ, והן עוברות לתזונה הכשרה לפסח על מנת שחלבן יהיה כשר למהדרין ובלא שום חשש ופקפוק).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר