מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

זכר למחצית השקל ויישוב ירושלים והארץ

"והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלוקינו" (נחמיה י, לג). "שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות, חזרו לשקול סלעים, חזרו לשקול טבעים, ביקשו לשקול דינרין" (ו ע"א). היו צרכים גדולים בתחילת בית שני, ולכן הוסיפו שליש על מחצית השקל, ובלבד שהכל יתנו תרומה באותו שיווי ממוני (רמב"ן שמות ל, יב).

המצוה נוהגת בזמן הבית, אך מנהג הוא: "ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר" (רמ"א, שו"ע או"ח סי' תרצד, א). בקהילות ספרד נהוג ליתן סכום בשווי מחצית השקל (כף החיים שם). כיום מקובל לתת את התרומות לנזקקים ולמוסדות תורה. אך בעבר נהגו אחרת, גם באשכנז וגם בספרד:

"לקחנו מעות מחצית השקל ...לשלוח אל ארץ צפת תוב"ב ולעניי ירושלים וחברון. ...כי עניי עיר הקדושה קודמים לכל. ואעפ"י שחרבה, בקדושתה עומדת" (מנהגים דק"ק וורמיישא. מובא אצל: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 64-57).

"ויש מקומות שמניחים פקידים לגבות מחצית השקל מכל בני העיר, ואח"כ מאספים אותם יחד ושולחים לחכמי ארץ ישראל, והוא זכר למחצית השקל בזמן הבית שהיו גובין אותם מחו"ל ושולחין לירושלים ת"ו לעבודת בית המקדש. ובא"י עצמה יש נוהגין לתת אותם לגבאי צדקה להוצאות בית הכנסת זכר למקדש" (כף החיים, או"ח סי' תרצד, ס"ק כג- כד).

"יש רבים הנותנים אותו לעניי עיה"ק ירושלים ת"ו, ...ואין לשום עיר מארץ הקדש שום זכות מקופת השקלים, זולת עיר קודשנו ותפארתנו ירושלים ת"ו. כי הוא זכרון למחצית השקל הניתן בזמן בית המקדש לקנות בו תמידי ציבור" (הרב רפאל אהרן בן שמעון, נהר מצרים, חלק אורח חיים דף נג ע"ב).

בשבוע בו חל יום שחרור ירושלים- חיזוק בנינה של ירושלים והיושבים בה, סיוע בהכנות לבנין המקדש, זהו הזכרון העמוק ביותר למצות מחצית השקל. "והבוחר בירושלים יראנו בבנינה בקרוב ויעשה עמנו לטובה אות וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות" (נהר מצרים, שם).