סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

עד שיאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים – בקיית הכרשינה

 

"אמר רבא בר רב אדא אמר רב יצחק: אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו. עולא א"ר יוחנן: עד שימסרוהו לכומרי עבודת כוכבים, בהא אמר רבי יוחנן: עד שיאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים. אמר ליה רבי אבא לבהא: מפלגיתו אתון אעולא? א"ל: לא, עולא נמי כי קאמר הוא דשפי ליה כרשיני עבודת כוכבים" (תמורה כט ע"א).

פירוש: ועוד בהגדרת המוקצה לעבודה זרה. אָמַר רָבָא בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַב יִצְחָק: אֵין המוּקְצֶה לעבודה זרה אָסוּר להקרבה אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲבְדוֹ בו לצורך כמרי עבודה זרה, ואולם לאחר שעבדו בו כבר לצורך הכמרים אינו אסור, ששוב אינם מקריבים אותו לעבודה זרה. עוּלָּא אָמַר בשם ר' יוֹחָנָן: אין המוקצה אסור להקרבה אלא עַד שֶׁיִּמְסְרוּהוּ לְכוֹמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה כדי שיאכילוהו לצורך פיטומו, ואפילו לא נעבדה בו כל עבודה, ואולם לאחר שמסרוהו, אינו אסור, ששוב אינם מקריבים אותו. החכם בָּהָא אָמַר בשם ר' יוֹחָנָן: אין המוקצה אסור אלא עַד שֶׁיַּאֲכִילוּהוּ בעליו לאחר הקצאתו לצורך כמרי עבודה זרה בכַּרְשִׁינֵי (מין ירק) עֲבוֹדָה זָרָה, שלאחר שהאכילוהו שוב אין מקריבים אותו. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' אַבָּא לְבָהָא: האם מִפְלְגִיתוּ אַתּוּן [חולקים אתם] על עוּלָּא מהי שיטת ר' יוחנן. שכן עולא אמר בשם ר' יוחנן הגדרה אחרת למוקצה. אָמַר לֵיהּ [לו] בהא: לֹא, אינני חולק על עולא לשיטת ר' יוחנן, אלא שעוּלָּא נַמִי כִּי קָאָמַר [גם כן כאשר אמר] הוּא את הגדרתו זו, הרי זה בתנאי: ובלבד דְּשָׁפֵי לֵיהּ [שגם האכילו אותו] כַּרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: בקיית הכרשינה   שם באנגלית: Bitter Vetch   שם מדעי: Vicia ervilia

שם נרדף במקורות: כרשינין   שמות בשפות אחרות: ערבית - כרסנה


נושא מרכזי: מהם הכרשינים ומעמדם כמזון לאדם ולבהמה?

 

הרחבה בנושא זה ראו במאמר - "מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל" (בבא מציעא, צ ע"א).

לריכוז נושאים העוסקים בכרשינין וקישוריות הקש/י כאן.
 

תקציר: בסוגיה שעסקה באיסור לא תחסום אמר רבי שמעון בן יוחאי: "מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל" (בבא מציעא, צ ע"א). עובדה זו מסבירה היטב את המשל של רב אושעיא (ברכות, לב ע"א): "משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך". משתמע מכאן שהכרשינים מהווים מזון משובח ביותר דבר המדגיש את כפיות הטובה של הפרה. על הקשר בין שתי הסוגיות עמד הרב רבי יהונתן המובא בשיטה מקובצת (בבא מציעא, צ ע"א): "יפות לה מן הכל. אפילו מן החטים כדאמרינן במסכת ברכות בפרק אין עומדין מי גרם ליך שתבעטי בי לאו כרשינין שהאכלתיך". בניגוד למעמד הכרשינים כמזון לבהמות הרי שלאדם הם עשויים לשמש כמזון רק בשעת הדחק. למעמד ביניים זה יש השלכות הלכתיות שעליהן אנו לומדים במשנה בתרומות (פי"א מ"ט): "כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים. ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה וכו'". מפרש הר"ש: "כרשיני תרומה - עיקרן למאכל בהמה דאי עיקרן לאדם אסור ליתנם לבהמה משום הפסד תרומה. מכל מקום לאדם מיהא חזו דאין תרומה ומעשר אלא במידי דחזי לאדם כדאמר בריש כלל גדול (סח א)".

הכרשינים הם צמח הנקרא בקיית הכרשינה ממשפחת הפרפרניים. הצמח עשיר בחלבון ולכן יש לו ערך רב בהזנת בהמות אך הוא בעל טעם מר מאד הנובע מחומרים כמו ספונינים והחומצה האמינית קנבנין (Canavanine) הנמצאים בזרעיו. על מנת לסלק את החומרים הרעילים נהגו להשרות את הזרעים במים. לצמח יש יתרון בגלל הקלות בה ניתן לגדלו ולכן הוא מועדף כצמח מספוא עבור בהמות אך לצורך האדם דרושות פעולות הכנה רבות המגבילות את אכילתו רק למצבים של מחסור.
 

      

 (Johann Georg Sturm (Painter: Jacob Sturm

  Fornax

 

מקורות עיקריים:

י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 91).

 

לעיון נוסף:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 85-86).
ז. עמר, ספר הקטורת (עמ' 128-129). על זיהוי בורית כרשינה.
באתר צמח השדה: "בקיית הכרשינה",  "בקיית הכלאיים" (מין קרוב לכרשינה).

Zohari, D., Hopf, M., 1988. Domestication of plants in the old world. Oxford. Clarendon Press, Oxford
Gh. Sadeghi et al. Canavanine Content and Toxicity of Raw and Treated Bitter Vetch (Vicia ervilia) Seeds for Broiler Chicken. International Journal of Poultry Science 3 (8): 522-529, 2004


 א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר