מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
הטבילה הראשונה של הכה"ג ביום כיפור
"חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום" (יומא ל ע"א)- "שכל המשנה מעבודה לעבודה - טעון טבילה" (יומא לב ע"א). לפני לבישת בגדי זהב או לבן היה על הכהן הגדול לטבול. קידוש הידים והרגלים היה לפני פשיטת הבגדים הקודמים, ולאחר לבישת הבגדים החדשים.
ע"פ תוס' ישנים, תוס' רא"ש (יומא לא ע"א ד"ה חמש), מהות חמש הטבילות שוות. רש"י (יומא לב ע"ב ד"ה מה) כותב, שהטבילה הראשונה יכולה להיות בחול, כדין כל הנכנס לקדש. הרמב"ם (הל' עבודת יוה"כ ב, ג), גם הוא מבחין בין הטבילה הראשונה לאחרות: "כל הטבילות האלו והקידושין כולן במקדש, שנאמר: 'ורחץ את בשרו במים במקום קדוש' (ויקרא טז, כד), חוץ מטבילה ראשונה, שהוא רשאי לטבול אותה בחול, שאינה אלא להוסיף כוונתו, שאם יזכור טומאה ישנה שבידו יפרוש ממנה בטבילה זו לשמה".
הראי"ה קוק (שו"ת משפט כהן סי' קטז) שואל איך יש חשש לטומאה ישנה, הרי הכהן נשמר בטהרה כל שבעה, וטבילה אחת מספקת להטהר. ומשיב שיתכן שהוא נטמא בכל זאת אחר כך, ורצוננו שהכהן יהיה טהור לחלוטין. "תהיה התועלת היוצאת מטבילה זו, שיפרוש באמת מכניסת מקדש ועבודה. ונראה שזוהי כונת הרמב"ם במה שכתב 'שאם יזכור טומאה ישנה שבידו יפרוש ממנה', כלומר יפרוש מן הטומאה, ואם היא טומאה שצריכה מעשה כספירה וכפרה, יבוא על ידי זה לעשות את חובתו כדי לפרוש מן הטומאה, ופשוט שלא יעבוד עד שיטהר".
הרב יוסף דב סולוביצ'יק (קונטרס עבודת יום הכיפורים עמ' נו), מסביר את הרמב"ם, שבכל השנה אין הטובל חייב לכוין להיטהר מטומאה מסוימת, אך ביום הכיפורים, על אף העובדה שהוא כבר טבל לפני יום הכיפורים מטומאתו הישנה לשם קדש, מכל מקום ביום כיפור הוא זקוק לטהרה המלווה במודעות לטומאה ספציפית ממנה הוא מטהר, ולשם מימד ייחודי זה של טהרה, מכוונת הטבילה הראשונה. הטבילה הראשונה היא מהכניסה מהחול לקדש, והטבילות האחרות הם בין עבודה לעבודה, והם צריכות להיות במקום קדוש.
