מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
גורל ביום כיפור ובחלוקת הארץ
"ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא טז, ז). כיצד מגרילים את שני השעירים? "טרף בקלפי והעלה שני גורלות. אחד כתוב עליו לשם, ואחד כתוב עליו לעזאזל. ..נתנו על שני השעירים ואומר לה' חטאת" (יומא לט ע"א). כשמגרילים בין שנים, כבר כשהוגרל האחד, ברור מה גורל השני, אך אעפ"כ כאן יש לעלות בגורל גם את השני.
הירושלמי (יומא ד, א) מדמה בין דרך הטלת הגורל ביום כיפור, לדרך הטלת הגורל בחלוקת הארץ, וכפי שאנו קוראים בפרשתנו: "אך בגורל יחלק את הארץ" (במדבר כו, נה): "ותני כן, בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל. אחת שהגורלות נתונין בתוכה, ואחת ששמות השבטים בתוכה. ושני פרחי כהונה עומדים. מה שזה מעלה וזה מעלה, זכה". כך עשו לכל י"ב השבטים, ובנוסף נעזרו באורים ותומים.
מה פשר הדמיון בין הגורל בחלוקת הארץ, לגורל השעירים ביום הכיפורים? הרב חיים הלוי סולוביצ'יק (רמב"ם הל' שכנים ב, יא) מסביר את משמעות חלוקת הארץ בגורל ובאורים ותומים. לפיו, ישנה בעלות כללית של כל עם ישראל על ארץ ישראל, והיא נשארת גם לאחר החלוקה. הגורל מברר את החלוקה שבין השבטים, והאורים ותומים משמשים כעין הקניה של החלקים בתוך הנחלות לבתי האב והמשפחות. בדרך זו, יש להסביר את משמעות ההגרלה של שני השעירים. הגורל מברר מי מביניהם לה' ומי לעזאזל, אך גם אחר הגורל, שניהם משמשים ככפרה לעם ישראל.
"בחיק יוטל את הגורל, ומה' כל משפטו" (משלי טז, לג). בכל הטלת גורל, גם בדבר שהוא רשות או חולין, מתגלה רצון ה'. אך שם מספיק להטיל גורל אחד וממילא לדעת מה עלה לאחר. אך במצוות הנוגעות לכלל - לכפרתו ביום כיפור מדי שנה, ובחלוקת הארץ עם הכניסה אליה, לדעת היכן מקומו המדויק הנכון והטבעי של כל שבט ושבט, לאילו נדרש גורל על כל מרכיב. מפני שכל המרכיבים השותפים בגורל ממשיכים למלא את תפקידם וייעודם אמנם באופן שונה, גם לאחר הטלת הגורל.
