סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 768
"ומפר ברית בשר שאם עשה תשובה יוה"כ מכפר"
כריתות ז ע"א
בערוך לנר הקשה דלשיטת הרמב"ם ה' מילה (פ"א, ה"ג) דמי שלא מל כל ימי חייו אינו עובר רק בעשה, ורק באם מת כשהוא ערל מתחייב כרת, והשתא לשיטת הרמב"ם הא דכתיב ואת מצוותו הפר הכרת ע"כ לא קאי רק על שעת מיתתו, וא"כ איך קאמר הכא דאם עשה תשובה יוה"כ מכפר, דממ"נ אם לא מל את עצמו הרי לא עשה תשובה, ואם מל הרי לא היה עליו איסור כרת כלל, ואיך שייך הכרת כל זמן שעוונה בה.
והנה בשיטמ"ק ריש המסכתא הקשו אהא דתנן הפסח והמילה מצות עשה וכו', הא בלאו הכי לא שייך ביה קרבן במילה, שהרי בידו לילך ולמול את עצמו, ותירץ דמיירי כגון ששגג ולא מל ואח"כ נסתרס ושוב עתה אין בידו לתקן. ומדברי השיטמ"ק נראה לענ"ד להוכיח דסבירא ליה בשיטת הרמב"ם, דחיוב כרת אינו אלא במת ולא מל את עצמו, דאילו לשיטת הראב"ד הא אפי' לא נסתרס חייב קרבן על הימים שעברו, אך לשיטת הרמב"ם אתי שפיר, דעתה לאחר שנסתרס הלא לא יוכל לתקן את עצמו ומשום הכי חייב קרבן, ולפי"ז יש ליישב שפיר קושיית הערוך לנר, דשפיר שייך עשיית תשובה במילה, היכא שלא מל את עצמו ואח"כ נכרת הגיד ונסתרס, דשוב אין בידו למול את עצמו ובזה אין יוה"כ מכפר עד שישוב.
(יד כהן)
