מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

מצוות סוכה בשעת סכנה

"סככה בנסרים של ארז שאין בהן ארבעה - דברי הכל כשרה, יש בהן ארבעה - רבי מאיר פוסל, ורבי יהודה מכשיר. אמר רבי יהודה: מעשה בשעת הסכנה שהביאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת, וישבנו תחתיהן. אמרו לו: משם ראיה? אין שעת הסכנה ראיה" (סוכה יד ע"ב).

הריטב"א (שם) מסביר שהכל מסכימים שאין לסכך בדבר הפסול בגופו מן הדין אפילו בשעת הסכנה, כי אז אין זה סוכה כלל. אלא שלפי חכמים סיככו בנסרים כי איסורם מדרבנן, ובשעת סכנה לא גזרו, כדי שלא תשתכח תורת סוכה. אך ר' יהודה סבר שאם נסרים זו רק גזירת חכמים, חכמים היו עושים חיזוק לדבריהם גם בשעת סכנה, ומאחר שסיככו בהם, מכאן שאין כל איסור לסכך בנסרים.

על מסירות נפש לקיום מצוות על אף שהיו גזרות גויים שלא לקיים את המצוות והיה סכנה בדבר, נאמר במדרש:

מה לך לוקה בפרגל (=פרגול, רצועה, שוט) על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפלין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבי שבשמים. זהו שנאמר: "ואמר אלי מה המכות האלה" (זכריה יג, ו), המכות האלה גרמו לי ליאהב לאבינו שבשמים (ויקרא רבה [מרגליות] פרשה לב)

גם בעת סכנה מוחשית כמו ירי פצצות, או חשש לחדירות, השתדלו תושבי גוש קטיף לישון בסוכה. הרב מנשה יום טוב, רב היישוב מורג סיפר, שלקראת סוכות תשס"ה, התייעץ אם אפשר לישון בסוכה, עם קציני הצבא. קצין המילואים, שאיננו חובש כיפה, בן קיבוץ חילוני, השיב בתקיפות: "מה זאת אומרת? אבות אבותינו כבר ישנים אלפי שנים בסוכה, וגם אתם תשנו בסוכה. אנחנו נעשה מאמצים גדולים יותר במשך ימי החג, ואתם תשנו בסוכות". ואכן כך היה. (ראה: סוכת קטיף, עמ' 94).

לעתיד לבא, בזכות מסירות הנפש למצות סוכה, יגן ה' על ישראל:

אמר להם הקב"ה לישראל... לעתיד לבא אני אופיע במלכותי ואני מגן עליכם כסוכה, שנאמר: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיה ד, ו). (תנחומא, אמור סימן כב).