סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 767

 

"וכן חיה שנשחטה בעזרה"

תמורה לג ע"ב


בכלל דברים שטעונים קבורה מנתה המשנה גם חיה שנשחטה בעזרה מכיון שאסורה בהנאה טעונה קבורה משום חולין שנשחטו בעזרה, ורבי שמעון חולק וסובר שחולין שנשחטו בעזרה וכן חיה שנשחטה בעזרה טעונה שריפה ולא קבורה, וטעמו משום שאדם שיראה בהמה שנשחטה בעזרה שמוציאים אותה לקבורה ולא לשריפה יסבור שבהמה זו היא בהמת קודשים שנפסלה, שהרי אין אפשרות להבחין ולהכיר שבהמה זו היא חולין ולא בהמת קודשים, וכאשר יראה שלא שורפים אותה הוא יטעה ויחשוב שגם קודשים שנפסלו דינם בקבורה ולא בשריפה, לכן סובר רבי שמעון שחולין שנשחטו בעזרה דינם שישרפו, ועל אף שבחיה שנשחטה בעזרה לא שייך לגזור שמא יבוא לטעות ולהחליף ולסבור שגם קודשים פסולים ניתן לקבור ואין צריף לשרוף, שהרי כל אחד יודע שלא מקריבים קרבן מחיה, אעפ"כ סובר רבי שמעון שדין קרבן חולין שהוקרב בעזרה בשריפה. ואומר התיו"ט שזה מלתא בלא טעמא.

והרש"ש וכן רע"א על המש' כבר העיר על כך שזה תוס' מפורש בחולין דף פ"ה: שהטעם הוא משום שגוזרים חיה אטו בהמה, ואע"פ שבבהמה עצמה גזרו בחולין שנשחטו בעזרה משום קודשים שנפסלו, אעפ"כ אין זה נחשב גזרה לגזרה, שמכיון שגם חיה היא חולין שנשחטו בעזרה שאסורים בהנאה מדאורייתא לכן זה נחשב גזירה אחת שגזרו בבת אחת גם על בהמת חולין שנשחטה בעזרה, וגם על חיה שהיא חולין שנשחטה בעזרה שיהיו בשריפה לדעת רבי שמעון.

מעיר רע"א במשניות שבעצם רבי שמעון חולק על עוד שני דינים המבוארים במשנה, שלדעת ת"ק הם איסורי הנאה שנקברים ולדעת ר"ש הם בכלל לא אסורים בהנאה, הראשון זה בשר בחלב שמבואר במס' חולין קטז שר"ש סובר שבשר בחלב מותר בהנאה, וא"כ בודאי שזה לא מהנקברים, כך אומרים תוס' במס' נדה מא. ד"ה "קסבר", והתוס' לתרוץ אחד מוסיפים עוד שר"ש גם חולק על הרישא, במה שנא' שבהמת קודשים שהפילה יקברו, שהנפל אסור בהנאה, זה רק למי שסובר וולדות קודשים במעי אמן הם קדושים, שבהיות הוולד עובר במעי אמו הוא כבר מתקדש, ולכן הוא אסור בהנאה וטעון קבורה, מה שאין כן רבי שמעון שסובר שוולדות קודשים בהוויתם הם קדושים, דהיינו בשעה שהם מתהווים ויוצאים לאויר העולם, בלידתם, וכל זמן שהם היו עובר אין בהם שום קדושה, וא"כ לא חלה קדושה על הנפלים והם מותרים בהנאה. נמצא שלגבי חולין שנשרפו בעזרה ר"ש מחמיר על דברי הת"ק שסובר שמספיק קבורה, ואילו ר"ש מצריך שריפה כדי שלא יבואו לטעות ולהחליף בקודשים פסולים, ובבשר בחלב, וכן בנפלים, שת"ק סובר שהם טעונים קבורה, ר"ש סובר שהם מותרים בהנאה ואינם טעונים קבורה.

(הרה"ג מיכל זילבר שליט"א)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר