סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 766
 

"תנו רבנן האומר בהמה זו חציה תמורת עולה, וחציה תמורת שלמים, כולה תקרב עולה דברי רבי מאיר"

תמורה כו ע"א

לרבי יוחנן, טעמו של רבי מאיר הוא שמכיון שלא אמר "תמורת עולה ושלמים", הרי הוא כאומר תחול זו ואח"כ תחול זו, שהקדושה שהקדיש תחילה חלה, ומכיון שחלה קדושת תמורת עולה על חציה, פשטה בכולה. ולרבא ורב דימי [זבחים ל'] טעמו של רבי מאיר הוא משום תפוס לשון ראשון, שמכיון שאמר שני לשונות שאין שניהם יכולים להתקיים, תפוס לעיקר את לשונו הראשון, ומה שאמר תחילה יחול.

והקשו התוס' [ד"ה האומר], לפי דברי רבי יוחנן, כיצד התפרשו דברי רבי מאיר כאן, והרי דווקא באומר "תמורת עולה תמורת שלמים", יש לנו לומר שאם כוונתו היתה ששתי הקדושות יחולו יחד, היה לו לומר "תמורת עולה ושלמים", ומזה שלא אמר כן מוכרח שאין כוונתו ששתי הקדושות יחולו יחד, אלא כוונתו שיחולו בזה אחר זה, אבל כאן, שאמר "חציה תמורה עולה וחציה תמורת שלמים", לא היה יכול לומר בלשון אחרת, ואם כן אפשר שכוונתו ששתי הקדושות יחולו יחד. ותרצו, שדווקא באומר "תמורת עולה תמורת שלמים", בזה צריך את הטעם שאם כוונתו ששתי הקדושות יחולו, היה לו לומר "תמורת עולה ושלמים" שמכיוון שדבריו האחרונים סותרים את דבריו הראשונים, ואין דרכו של אדם לסתור דבריו הראשונים, נראה שכוונתו ששתי הקדושות יחולו בבת אחת, אבל באומר "חציה תמורה עולה וחציה תמורת שלמים", שאין דבריו האחרונים סותרים את דבריו הראשונים, ודאי שדעתו ששתי הקדושות יחולו בזו אחר זו, ואין צריך את הטעם שאילו כן היה לו לומר בלשון אחרת. וראה עוד בתוס' שבזה ביארו את דברי רבי מאיר במשנה [לעיל כ"ה.].

עוד הקשו התוס', מדוע נעשית כולה עולה, הרי המקדיש אמר שחציה תהיה עולה, ובגמ' לעיל [י"א.] מבואר שאי אפשר להמיר בהמה שלמה על אברים, גם אם המיר על אבר שהנשמה תלויה בו. ותירצו, שרבי מאיר חולק וסובר שאם המיר על אבר שהנשמה תלויה בו [כגון חציה], הקדושה פושטת בכולה, ונעשית כולה עולה. עוד תירצו, שהמיר חציה עדיף מהמיר על אבר שהנשמה תלויה בו, ובאופן זה נעשית כולה עולה.

[עיוני הפשט]