רק נקודה אחת / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

תמורה טו ע"א

לפעמים רק נקודה אחת היא כל מה שחסר כדי להפוך משפט סתום ועמום למשפט נהיר וצהיר. נקודה אחת היתה חסרה למדפיסים בפירוש רש"י למסכת תמורה (דף טו.) ד"ה אמר רבי שמעון.

רש"י מבאר שם כי שלוש מבין החטאות המתות (היינו שנפסלו מהקרבה ודינן למיתה כי אין דרך לפדות אותן) לא שייכות אלא בחטאת יחיד ולא בחטאת ציבור: ולד חטאת (כי חטאות ציבור הן זכר), ותמורת חטאת (כי אין תמורה אלא בקרבן יחיד), וחטאת שמתו בעליה (מה שלא שייך בציבור). וכך הוא לשון רש"י: "קיימא לן חמשה חטאות מתות: חטאת שמתו בעליה, ושכפרו בעליה, ושעיברה שנתה, ולד חטאת, ותמורת חטאת. וכי היכי דתלת מינייהו לאו בציבור גמירי, דהא לא משכחת להו בקרבנות צבור ולד חטאת (לא משכחת בציבור), דאין נקבה בציבור. ותמורת חטאת נמי - אין קרבן ציבור עושה תמורה. ושמתו בעליה - אין הציבור מתים.

המילים 'לא משכחת בציבור' שהקפנו בסוגריים נראות מיותרות לגמרי, ואכן כך הן מוקפות בדפוס וילנא ומצויין שם כי בעל 'צאן קדשים' מוחק תיבות אלו. אלא שעדיין נותר חיספוס במשפט "דהא לא משכחת להו בקרבנות ציבור ולד חטאת", רש"י היה צריך לכתוב "לא משכחת ליה" לשון יחיד, ובאמת להשמיט לגמרי את 'להו', שהרי יותר נהיר ובהיר לכתוב "דהא לא משכחת בקרבנות ציבור ולד חטאת".

אך כל מה שחסר כאן הוא נקודה אחת במקום הנכון! וכך הוא פיסוק דברי רש"י: "וכי היכי דתלת מינייהו לאו בציבור גמירי, דהא לא משכחת להו בקרבנות צבור. [וכעת הולך ומפרט]: ולד חטאת לא משכחת בציבור - דאין נקבה בציבור. ותמורת חטאת נמי - אין קרבן ציבור עושה תמורה", וכו'. כעת מובנת גם המילה 'להו', כי המשפט 'דהא לא משכחת להו בקרבנות ציבור' מוסב על כל חמש החטאות. רק חסרון של נקודה אחת גרם למדפיסים לקרוא ברצף "דהא לא משכחת להו בקרבנות צבור ולד חטאת".
 

*
 

הפלא הגדול הוא מדוע הגיה כך בעל 'צאן קדשים'. לא זו בלבד, אלא שהצ"ק מוחק מרש"י עוד משפט שלם! את כל המשפט "ותמורת חטאת נמי אין קרבן ציבור עושה תמורה ושמתו בעליה אין הציבור מתים כדאמרינן לקמן בגמרא", מדוע הגיה הצ"ק כפי שהגיה אם עמד לפניו הנוסח שעומד לפנינו? תעלומה.

ונציין כי במהדורת וגשל החדשה העבירו משום מה את ההגהה הזאת ל'רש"ק', היינו ר' שמואל קוידאנובר בעל 'ברכת הזבח', אבל אין זה נכון: רש"ק רק מצטט שם כמה מילים מתוך הדיבור וכותב 'הוא דיבור אחד', הגהתו מתייחסת לדפוסים הישנים שקטעו את הדיבור הזה לכמה חלקים חסרי פשר, ואינה רלוונטית לדפוסים שלנו. אבל הוא לא מחק כאן שום דבר.