סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 765
"אמר להם [יהושע] לא בשמים היא"
תמורה טז ע"א
מסביר המהרש"א שלא נתנה תורה לשאול את הספקות שיענו לו מן השמים, ולכן היא נקראת תורת משה, ומה שכן ניתן להכריע בספקות ע"פ מנין רב החכמים כי כך הוא הדין בתורת משה, ואותו דבר גם שמואל עונה כפי שהגמ' אומרת שבימי שמואל אמרו לו שישאל בשמים שיזכירו לו את ההלכות, אמר להם אלה המצוות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה, לאחר משה רבינו שום נביא לא יכול לחדש דבר, אומר המהרש"א שגם זו הכוונה, שמשמת משה לא ניתן לשום נביא לחדש מן השמים, אלא נמסרה התורה לחכמים אם לטהר, אם לטמא, ע"פ דעתם של רב החכמים, ולמה אצל יהושע הגמ' לא נקטה את הדין שאין נביא רשאי לחדש דבר, אלא דווקא נקטה את הענין שלא בשמים היא, אומר על כך המהרש"א משום שיהושע עצמו הרי שמע את אותם הלכות ולמד אותם מפי משה רבינו אלא ששכחן, כי אותם הלכות נשתכחו, וא"כ זה לא נחשב חדוש אם יזכירו לו את ההלכות שהרי הוא כבר למד אותם ממשה רבינו, וזה לא יחשב חידוש, ולא צריך לומר בזה אין הנביא רשאי לחדש בה דבר, כי זה לא נקרא לחדש דבר, אלא לא בשמים היא בא לומר, שאע"פ כן, לא ניתן מן השמים להכריע דברים שנשכחו מן החכמים, אי אפשר ע"פ נביא לחדשם.
ומטעם זה אנחנו אומרים תמיד "חכם עדיף מנביא" כדברי הגמ' ב"ב יב, הכוונה שלנביא לא ניתן להכריע ספיקות בהלכה, ואילו לחכמים כן ניתן להכריע ספיקות ע"י קביעת ההלכה והכרעת ההלכה ע"פ דעתם של רב החכמים.
(הרה"ג מיכל זילבר שליט"א)
