הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "ניחזי אנן"; "לא שמיעא ליה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין ל ע"א

ורב ענן? ברייתא לא שמיעא ליה, ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין? דלמא אינה מכורה ומעות מתנה." 

1.
הגמרא מסבירה שרב ענן שהסתפק בדינו של שמואל לא הסתמך על הברייתא שהביא רב יוסף מפני שרב ענן "לא שמיעא ליה" – לא שמע על הברייתא.

2.
לכאורה, על כל קושיה מברייתא על אמורא נוכל ליישב בטענה ש"לא שמיעא ליה" [ואז אמנם אותו אמורא יחזור בו.

2.1
לכן יש להסביר: אם לא תהיה תשובה עניינית על קושיה מברייתא על אמורא מסויים הרי שדינו של האמורא יידחה.
אולם בסוגייתנו לא מדובר על קושיה, אלא על הוכחה מברייתא להסבר הספק בדברי שמואל. את הברייתא הביא רב יוסף [בעמוד הקודם]. ועל כך אומרת הגמרא שרב ענן עדיין מסופק בדברי שמואל בגלל שלא שמע על הברייתא של רב יוסף.

3.
הביטוי הנ"ל בקשר לברייתות מופיע בש"ס אולי פעמיים בלבד [ובשאר הפעמים בש"ס הוא מופיע בקשר לשמועה ששמע אמורא מרבותיו]. הפעם הברורה ביותר היא רק בסוגייתנו. מוכח מכאן שיש משמעות מיוחדת למושג זה.

4.
על כן נראה שהמשמעות היא, שיש ברייתות ש"אינן חשובות" וכל תפקידן הוא רק לגלות את המקור לדברי אמורא מסוים [בסוגייתנו – שמואל]. כלומר, שמואל הכיר את הברייתא ועליה הסתמך בקובעו את הדין. לפי הסבר זה גם יותר ברור הניסוח [בעמוד הקודם]:

תלמוד בבלי מסכת ערכין דף כט עמוד ב

אמר רב יוסף: ניחזי אנן, מדתניא בברייתא: המוכר עבדו בחו"ל - יצא לחירות וצריך גט שיחרור מרבו שני, ש"מ מדקרי..

כנראה, שהביטוי "ניחזי אנן מדתניא בברייתא" [מופע יחידאי בש"ס – אמנם הוא מופיע גם במסכת גיטין דף מד, אבל גם שם מדובר על סוגיה מקבילה לסוגייתנו] גם הוא מתייחס דווקא לברייתא "לא חשובה"...

4.1
הביטוי "ניחזי אנן" [בלי "ברייתא"] מופיע בש"ס עוד כמה פעמים בודדות, וברובן מדובר על רב יוסף ביחס לדברי אמוראים קדומים ולא על ברייתות.

5.
כמו כן ניתן לומר שמיעוט המופעים של הביטויים הנ"ל מעיד על כן שהם נכתבו על ידי "עורך הש"ס", ולכאורה יש להוכיח זאת מדברי רש"י במסכת שבת דף מ עמוד א, בקשר לשאלת הגמרא שם לגבי "אי שמיעא ליה":

מאי תבעי ליה - שיטה דתלמודא פרכא ליה.

6.
וחשוב לציין שבסופו של דבר הגמרא טוענת שניתן להוכיח מהברייתא מה התכוון שמואל [תוס' בד"ה "דלמא", ו"מתיבתא", הערה ב]