מקורות ומסורות / יעקב מאיר
פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון
שני בתי מדרש גדולים היו בבבל. הראשון בסורא, שם היתה ישיבתו של רב. רב היה אחיינו של רבי חייא ותלמידו של רבי יהודה הנשיא. מיקומו המיוחד בתפר שבין חתימת המשנה לבין תחילת ימי האמוראים העניק לו אפשרויות בלתי רגילות בתחום העדין של הפצת התורה שבעל פה. יחד עם זאת כופף רב את ראשו לפני רבי יהודה הנשיא, הלך בשיטתו של רבי יוחנן האמורא הארצישראלי ומיקד את לימודו ב'משנת רבי'.
הישיבה המתחרה לישיבת סורא היתה ישיבת נהרדעא, ישיבתו של שמואל. שמואל עסק רבות בגילוי בעלי הסברות הסתומות שבמשנה, ואמירה כמו 'זו דברי...' בבבלי יסודה בדרך כלל בישיבתו. דבר נוסף המאפיין את בית מדרשו הוא השמירה הקפדנית על מסורות חיצוניות למשנה, ברייתות ומסורות המצויות בתוספתא. שמואל, שלא היה תלמיד של רבי יהודה הנשיא, היה יכול לקלוט מסורות בצורה חופשית וסינן אותן לפי טיבן וקדמותן ולא לפי שייכותן ל'משנת רבי'.
סוגייתנו בדף ע"ה ע"א משקפת את סיפורו של חכם גדול – רב יהודה בר יחזקאל – שמסלול חייו עבר בין שתי הישיבות הגדולות הללו. רב יהודה היה תלמיד מובהק של רב. הוא למד בסורא במשך שנים רבות עד לפטירת רבו. אחרי פטירת רב עבר רב יהודה לנהרדעא והחל ללמוד אצל שמואל, בר הפלוגתא של רבו הקודם. שמואל אהב מאוד את תלמידו החדש ואף כינה אותו 'שיננא' כלומר – השנון, בעל השיניים. רב יהודה היה תלמיד שקדן ודייקן והתלמוד מלא במסורות שמסר בשם שני רבותיו – 'אמר רב יהודה אמר רב' ו'אמר רב יהודה אמר שמואל'.
שבע שנים אחרי רב נפטר גם שמואל ובמקומו החל רב הונא לכהן כראש ישיבת נהרדעא. רב יהודה, שבע ישיבות ורבנים, עבר לפומבדיתא והקים שם את ישיבתו הנודעת שהפכה - אחרי חורבן נהרדעא בידי התדמוריים - למוקד לימוד תורה עצום שהתקיים במשך שמונה מאות שנה.
בסוגייתנו מובאת שורת שמועות שהראשונה שבהן היא 'אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הלל... אבל חכמים אומרים...' - שמועה שהגיעה מישיבת נהרדעא ובה הוספה של מסורת חוץ משנאית משם חכמים. אחריה נגררות עוד שתי שמועות וסיפור על שמואל משם רב יהודה, שעניינם המשותף הוא דיני הלוואה בריבית אצל תלמידי חכמים. בסוף הדיון והסיפור המוכיח שלתלמידי חכמים מותר להלוות ברבית, מובאת שמועה אחת לגבי הלוואה ברבית בתוך המשפחה – המותרת בצורה מוגבלת מדין חינוך. שמועה זו מובאת משם 'אמר רב יהודה אמר רב'.
תחילת הסוגיה, משם שמואל, נלמדה על ידי רב יהודה בנהרדעא. סוף הסוגיה, משם רב, נלמד על ידי רב יהודה בסורא. אחר כך צירף רב יהודה את השמועות מנהרדעא ומסורא. אם כן – לפנינו שורת שמועות שנאמרו לפני התלמידים בישיבתו של רב יהודה - פומבדיתא. רב יהודה בנה את השיעור כך – ראשית שמועה בדיני הלוואות המביאה דעה תנאית הנוספת על המשנה - משם שמואל, אחר כך סיפור על שמואל שהלווה ברבית לחכם, ולסיום עצה חינוכית מראשית לימודו הישיבתי - 'כאשר הייתי צעיר ולמדתי אצל רב בסורא, הוא היה אומר...'.
