הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "סתם משנה" - סתמא כרבנן

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין כז ע"א

//מתני'/. המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל, אומר לו פתח אתה ראשון, שהבעלים נותנין חומש, וכל אדם אין נותנין חומש.
מעשה באחד שהקדיש שדהו מפני רעתה, אמרו לו פתח אתה ראשון, אמר הרי היא שלי באיסר,
אמר רבי יוסי: לא אמר זה באיסר, אלא בביצה, שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף;
אמר לו הגעתיך, נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו.
גמ'... אמר לו הגעתיך, נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו. סתמא כרבנן." 

1.
הגמרא קובעת שהסיפא במשנה מתאימה לשיטת "רבנן" [="תנא קמא" במשנתנו] שהמעשה היה באיסר ולא לשיטת רבי יוסי שסובר שהמעשה היה בביצה.

2.
רש"י בסוגייתנו גורס: "הך סתמא, דקתני מפסיד איסר ולא קתני נמצא מפסיד ביצה – רבנן היא ולא רבי יוסי"

3.
ב"מתיבתא", הערה לג - עם תוספת הערות:

3.1
הכלל הוא שהלכה כרבי יוסי. יש טוענים [יש מחלוקת בדבר] שלא רק נגד "חברו" [חכם יחיד שחולק עליו], אלא אף "מחבריו" - אף אם הוא חולק על רבים מחבריו – הלכה כמותו.

3.2
לפי השיטה שסוברת שהלכה כרבי יוסי "מחבריו", הרי שבמשנתנו הלכה צריכה להיות כרבי יוסי, לכן באה הגמרא לומר לנו שהמשנה "סתמה" בסיפא כרבנן - ללמדנו שהלכה כ"רבנן".

3.2.1
הערה: כנראה כוונתו לכך: הגמרא קובעת שרבי יהודה הנשיא שיבץ את הסיפא ה"סתומה" [ללא שם חכם] במשנה כדי לקבוע הלכה כדעת "רבנן" ברישא, כלומר, רבי יהודה הנשיא מכריע כרבנן בניגוד לכלל הכללי שהלכה כרבי יוסי אפילו נגד "חבריו".
הביטוי "סתמא כרבנן" - 5 מופעים בש"ס.