הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מחלוקת היסטורית"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין כז ע"א

/מתני'/. המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל, אומר לו פתח אתה ראשון, שהבעלים נותנין חומש, וכל אדם אין נותנין חומש. מעשה באחד שהקדיש שדהו מפני רעתה, אמרו לו פתח אתה ראשון, אמר הרי היא שלי באיסר, אמר רבי יוסי: לא אמר זה באיסר, אלא בביצה, שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף; אמר לו הגעתיך, נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו." 

1.
תוספות מסכת ערכין דף כז עמוד א:

אמר ר' יוסי כו' - תימה איך היה זה המעשה בימי ר' יוסי והלא רבי יוסי לא היה בזמן הבית ואם כן לא הוצרך לפתוח תחילה בבעלים
ויש לומר דפליג על פי הקבלה ע"פ שאירע בזמן הבית

אי נמי אפי' שלא בזמן הבית גאולה בבעלים תחילה כדכתיב (ויקרא כז) אם לא יגאל ונמכר.

תוס' תמה כיצד רבי יוסי [שהיה תלמידו של רבי עקיבא – אחרי החורבן] מעיד מה היה בזמן שבית המקדש היה קיים.

2.
עונה תוס' שקבלה היתה בידו שכך היה הארוע. תשובה זו של תוס' יכולה להתאים לכלל המקומות בש"ס עם בעיה דומה, למשל, במסכת מנחות דף פז, יש מחלוקת אילו כלים ומידות היו במקדש – מחלוקת "היסטורית" – וגם כאן יש לומר שכנראה היו מסורות שונות. כמובן, שעדיין לא ברור כיצד נוצרו המחלוקות ההיסטוריות.

3.
אמנם, בסוגייתנו תוס' מתרץ תרוץ נוסף ["אי נמי"] – שמדובר במשנה אחרי החורבן,

3.1
ואולי הסבר זה לא מקבל את ההסבר הראשון בסעיף 2 [מבחינה עובדתית-היסטורית או מבחינה עקרונית].