מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

תענית ציבור רק בארץ ישראל

"אין תענית ציבור בבבל" (תענית יב ע"ב). שלושה נימוקים בראשונים להלכה זו: [א] תוספות (תענית יא ע"ב): "שהיה להם הרבה גשמים", ומכאן שעל פורעניות אחרות, גוזרים תענית ציבור גם בבבל (רמב"ן שם). [ב] רבנו ניסים כותב בשם הראב"ד (תענית ה ע"א ברי"ף) שהאדמה בבבל קרה, בני בבל עניים ואינם בריאים, ולכן לא גוזרים עליהם. [ג] הרמב"ן (תענית יא ע"ב), מנמק: "שנינו במשנה שבית דין גוזרים על הציבור, ואין בחו"ל בית דין, שהדיוטות הם, ואין בכל גזרתם להשוות תענית שלהם לתענית תורה, שהוא יום כיפור, ותשעה באב שהיא גזירת נביאים. ובירושלמי תענית ב, א כתוב: '...אמר ר' יוסי: הדא אמרה אילין תענין דאנן עבדין, לית אינון תענין. למה? דלית נשיא עמך'. (=התעניות שאנו עושים אינן תעניות כי אין נשיא עמנו). וגם זה מן הטעם המבטל תענית ציבור בבבל וכל חו"ל, לפי שאין נשיא ולא אב בית דין שמתענין עמהם ולובשים חלוקם של ישראל, והן שגוזרים תענית על הציבור, והציבור מקבלים עליהם דעתם וגזרותיהם". לפיו, גזירת הנשיא או ראש ההנהגה הרוחנית בארץ ישראל היא זו שהופכת את התענית לתענית ציבור. לדבריו, בבל הכוונה לכל מקום מחוץ לארץ ישראל, ובחו"ל שאין בה נשיא, כל אחד צריך לקבל תענית בתפילת מנחה שלפני, וזוהי תענית יחיד, גם אם הכל מתענים.

המנחת חינוך (מצוה רפד אות כד) כותב, שבני חו"ל נידונים כיחידים ולא כציבור, ולכן אין להם תענית ציבור. דבריו מתבססים על דברי הגמרא בהוריות ג ע"א האומרת שבני ארץ ישראל הם הנקראים קהל ולא בני חוץ לארץ. לדברי הרב משה צבי נריה (צניף מלוכה עמ' 116-115), אין תענית ציבור בבבל מפני שאין נשיא, הוא לא מפני שאין נשיא בפועל, אלא מפני שאין בבבל אפשרות להעמיד נשיא, מאחר שבבבל אין עליהם תורת קהל וציבור. אבל בארץ ישראל, על אף שכעת אין נשיא, אין הדבר פוגע במעמדם כקהל ישראל וכציבור, מה גם שביכולתם לחדש את הסמיכה ולהעמיד נשיא.