סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 764
"ושבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ"
תמורה יד ע"ב
טעם הדבר הוא משום שיש דברים רבים הנדרשים מתוך הכתב כגון יתרות וחסרות וקרי ולא כתיב ושכמותם, ואם אומרים את הדברים בע"פ מפסידים אותם. וכתבו התוספות בסוגיין כי מה שאנו אומרים מזמורים בע"פ הוא כי יש להקפיד רק על מה שכתוב בחומש, ומה שאומרים גם ויושע וקריאת שמע בע"פ הוא מפני שיש להקפיד רק בדבר שמוציא בו אחרים ידי חובתן, וכן כתב הרי"ף.
והמרדכי כתב על הגמ' בגיטין ס'ד, ב בשם רבינו תם כי מה שאומרים את המזמורים בע"פ הוא מפני שהם שגורים בפי כל, והוכיח זאת מכך שניתן לכתוב תפילין ומזוזות שלא מתוך הכתב. ומה שאמרו ביומא ס"ח, ב. שכהן גדול קורא ביום הכיפורים בעל פה, הוא משום שאין גוללין ספר תורה בציבור וא"א להביא ס"ת אחר משום פגמו של ראשון.
בפרק ראשון של מסכת ברכות, על מה שכתוב "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה", כתב רבינו יונה בשם ר' שלמה מן ההר, שהמשנה באה ללמדנו כי למרות שדברים שבכתב לא ניתנו לאמרם בע"פ מותר לקרוא קריאת שמע בע"פ – ומכיון שניתנה לאומרה ע"פ לחובה יכול לאמרה אפי' שלא לחובה כל הפעמים שירצה. ולכן גם ניתן לומר קורבנות בע"פ, וה"ה לברכת כהנים. "כללו של דבר: כל פסוק שניתן למצוה או לחובה לאמרו על פה יכול לאומרו כמה פעמים שירצה אפילו בשעה שאין בו מצוה כלל, ואין בזה משום דברים שבכתב לא ניתנו לאומרם ע"פ הואיל וניתנו לאומרם פעם אחת".
הכלבו כתב שמה שנהגו לומר פרשת התמיד וברכת כהנים בע"פ הוא משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", שאי אפשר לכל אחד לקרות בו בכל בוקר בספר. ויש מפרשים כי אין איסור לומר בע"פ אלא בניגון הטעמים, ובירושלמי מפרש דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ דוקא בספר תורה, שמא יאמר חסר משם, אבל בתפילה אין לחוש כלל, וכן הביא האבודרהם (ע"פ בית יוסף סי' מ"ט). ובמשנה ברורה (סי' מ"ט) הביא כמה היתרים בדין זה: א. סומא ומי שחבוש בבית האסורים ואין יכול להשיג שם חומש יכול לקרוא בעל פה משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך". ב. מי שדורש ברבים בהרבה פסוקים שבתורה, וקשה לו לחפש בכל שעה בחומש, מפני כבוד הציבור אפשר שיש להקל. ג. בתשובת חוות יאיר מתיר לומר כל ספר תהילים בע"פ דכיון שהוא לעורר רחמי ה' הו"ל כתפילה.
בכל מקרה, בבא להוציא אחרים ידי חובתן, יש להחמיר שלא לומר בע"פ בכל גווני (מ"א, ביאור הגר"א, משנ"ב). (יוסף דעת)
