סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 764

 

"אין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון"

תמורה יב ע"א


בגמ' הסבירו קטע זה בשני אופנים: א. רבי חייא: כרבי אליעזר בן יעקב האומר שאם יש במקוה למעלה מעשרים סאה מי גשמים (לרש"י עשרים ואחת סאה ולרמב"ם אף משהו יותר מעשרים), ניתן להמשיך למקוה מים שאובים ע"מ להשלימו לארבעים סאה (ואמנם דחינו אפשרות זו בגלל דברי רבין, אבל יתכן כי רבי חייא יסבור כך בפירוש המשנה ואולי גם בפירוש מחלוקת חכמים ורבי אליעזר.). ב. רב פפא (רבא לפי הגירסא בדפוס): לפי חשבון כלים, שמים שאובים פוסלים את המקוה רק אם נפלו משלשה כלים או פחות, ואם נפלו מכלים שאין בכ"א מהם כדי לוג הם לא פוסלים את המקוה. ובמלאכת שלמה על מסכת תרומות ה', ו' הביא את פירוש ה"ר יהוסף שפירש את משנתנו כפשוטה – שאם נתערבו מים שאובים ומי גשמים בצינור היורד לתוך מקוה חסר, אין פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון. כלומר, שהיו בתערובת שלשה לוגין מים שאובים לפני שנתמלא (ואמנם לשיטת תוד"ה ואין המחומץ, שצריך בכל פסקה במשנה חידוש בהבנת "לפי חשבון" לא ניתן לפרש כך, אבל לפי' רש"י שהסביר גם על התרומה וגם על המחומץ באותו אופן יש מקום לפי' כזה, גם אם לא לדינא) ומצאנו בשו"ת תשב"ץ ח"א שאלה י"ט שהביא נוסחה ממהדורה קמא בפירוש המשניות לרמב"ם תרומות שם (וקטעים מזה הביא הרב קאפח בתרגומו שם), והסביר "לפי חשבון" ג"כ בדרך התערובת: אם נפסל מקוה ע"י יותר משלשה לוגין מים שאובים, ולאחר מכן הוצאו רוב מימיו והשלימו מי גשמים את המקוה לארבעים סאה, בודקים האם במים שנשארו במקוה היו שלשה לוגין מים שאובים (בהנחה שהיחס הקודם בין מים שאובים למי גשמים נשאר) או לא. וכנראה שלפירוש זה נתכוון הרמב"ם כשכתב בפירושו למשנה אצלנו "שאין בלשון זה מה שסותר במאומה מה שהזכירו בחמישי דתרומות".

אמנם, כבר העיר שם הרשב"ץ בתשובתו שאין פירוש זה נכון לפי ההלכה (כמ"ש הרמב"ם בעצמו הל' מקוות ה', א' שאם נפלו שלשה לוגין מים שאובים למקוה נעשה הכל כשאוב), וכנראה מסיבה זו מחק הרמב"ם את פירושו, וכתב במהדורה שברשותנו את העמדת המשנה כר' יוסי בן חוני (ולפלא כי כתב אצלנו ובתרומות שאין הלכה כמותו אלא כחכמים, בעוד שבהלכות מקוואות שם פסק בפירוש כמותו. וכבר העיר על זה הרשב"ץ בתשובתו, והר"ש ליברמן במבואו להלכות ירושלמי עמ' ח'). ובתפארת ישראל נתן עוד כמה אפשרויות להעמיד את משנתו ע"פ משניות במסכת מקוואות הדורשות שיצאו המים השאובים מהמקוה לפני שיכניסו לתוכו מי גשמים או מי מעיין (עיי"ש ובמקוואות פ"ג, א'-ג' ובפ"ה מ"א).

(יוסף דעת)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר