סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

גחלי רתמים היינו גיהנם – רותם המדבר

 

"אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אומר הקב"ה לשר של גיהנם: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו, שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים, אין חץ אלא לשון, שנאמר: חץ שחוט לשונם מרמה דבר, ואין גבור אלא הקב"ה, שנאמר: ה' כגבור יצא, גחלי רתמים היינו גיהנם" (ערכין, טו ע"ב).


שם עברי: רותם המדבר   שם באנגלית: White Broom   שם מדעי: Retama raetam  

שם נרדף במקורות: ריתמא   שמות בשפות אחרות: ערבית - רתם


נושא מרכזי לעיון: גחלי רתמים כמשל לגהינום?


מר עוקבא ממשיל את הגהינום לגחלי רתמים משום שהם ידועים בחומם הרב ובבעירתם הממושכת. מספר רב אשי (בבא בתרא, עד ע"ב): "אמר לי הונא בר נתן, זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא והואי אטמא דבשרא בהדן, פתחנא ונקרינא ואנחנא אעשבי אדמייתינן ציבי. חלם אטמא וטוינן. כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא חזינהו להנהו גומרי, דהוו קא מלחשי. כי אתאי לקמיה דאמימר, אמר לי: ההוא עישבא סמתרי הוה, הנהו גומרי דריתמא הוו" (1). אמימר הסביר את פשר בעירת הגחלים למרות שחלפה שנה מעת הבערתן, בכך שהגחלים היו של רותם. בלשון אמימר: "הנהו גומרי דריתמא הוו" ומפרש הרשב"ם: "דריתמא - רותם שאין גחליו כבים מהרה". גחלי הרותם שומרים על חומם זמן רב כפי שניתן ללמוד גם מדברי המדרש על פסוק בברכת יעקב ליוסף: "וישטמוהו בעלי חצים, אלו בעלי מחיצתו שהשליכו עליו דברים קשים כחץ (תהלים קכ). חצי גבור שנונים. ומה ראה למשלן בחץ מכל כלי זיין? אלא כל כלי זיין מכין במקומן וזה מכה מרחוק, כך הוא לשון הרע, דאמור ברומי וקטיל בסוריא. ולא ככל גחלים, אלא כגחלי רתמים, שכל גחלים כבים מבפנים אבל גחלי רתמים אע"פ שהוא כבה מבחוץ עדיין הוא בוער מבפנים. כך כל מי שהוא מקבל לשון הרע, אע"פ שאתה הולך ומפייסו והוא מתפייס, עדיין הוא בוער מבפנים. מעשה ברותם אחד שהציתו בו את האור והיה דולק י"ח חדש חורף וקיץ וחורף" (בראשית רבה, צ"ח י"ט).

האופי המיוחד של גחלי הרותם מבחינת שמירת החום מתבטא בדברי המדרשים בשתי תופעות הקשורות זו לזו אך אינן בהכרח זהות. הגחלים שומרים על חומם זמן רב אך בנוסף לכך החלק החיצוני נמצא בטמפרטורה נמוכה יותר ובלשון המדרש: "אע"פ שהוא כבה מבחוץ עדיין הוא בוער מבפנים". התופעה הפיסיקלית השניה מהווה הסבר לתופעה הראשונה. העובדה שלמרות שהגחלים עדיין בוערים פנימה החלק החיצוני קר, מצביעה על כך שלשכבה החיצונית יש רמת מוליכות חום נמוכה. כדי לסבר את האוזן נשווה בין אחיזת כלי מתכתי מלא במים רותחים לבין כלי עץ. כמובן שהחזקת כלי מתכתי תהייה בלתי נסבלת. אם כן, כתוצאה מכך שמוליכות החום של גחלי הרותם נמוכה הגחלים נשארים חמים תקופה ארוכה יותר. השכבה החיצונית שלהם מבודדת את החלקים הפנימיים טוב יותר ושומרת על חומם.

השאלה הנשאלת היא, כמובן, במה שונה מבנה שורשי הרותם משורשים אחרים וכיצד הבדל זה מסייע בהורדת מוליכות החום שלהם? אחת מהתאמות הרותם לבית גידולו הצחיח היא מערכת שורשים כפולה (ראה תמונה 1). א. מערכת שורשים שטחית המשמשת ללכוד את מי הגשם לפני שהם מחלחלים פנימה אל תוך החול החדיר מאד למים. למערכת שורשים זו המשמשת בעיקר בחורף צינורות הובלת מים בקוטר גדול אל מנת להזרים את המים אל העץ במהירות גדולה. ב. מערכת שורשי עומק המגיעים לעומק 20 מ' ויותר, המשמשים להעלות מי תהום, בעלי צינורות הובלה בקוטר קטן. הצורך להעלות את המים לגובה רב מחייב קוטר קטן כדי לצמצם את לחץ עמוד המים על המערכת השואבת את המים.(2) השורשים הנאספים לצורך הבערת מדורות הם בדרך כלל השורשים השטחיים משום שהם קרובים אל פני השטח. צינורות ההובלה בשורשים אלו הם בעלי קוטר גדול, לכן לאחר התייבשותם השורשים מכילים חללי אוויר גדולים יותר. האוויר מוליך חום גרוע כפי שאנו לומדים מתוך כך שבגדי צמר מבודדים טוב יותר בגלל חללי האוויר הנשמרים בין סיבי הצמר. בעלי חיים מסמרים את הפרווה או נוצות כאשר הם חשופים לקור.

משיחות עם אנשי שטח מנוסים לא הצלחתי לקבל תשובה חד משמעית לגבי השאלה האם אכן גחלי הרותם שונים מגחלים ממקורות אחרים אך המנגנון המוצע לשמירת חום עשוי להסביר במשהו את הבסיס לתופעה.




תמונה 1. מבנה שורשי הרותם

 

הרחבה

עץ הרותם מוזכר הן במקרא והן בספרות חז"ל בהקשרים של ניצולו על ידי האדם החי או עובר במדבר. במקום זה העני במשאבים יש לרותם תפקיד חשוב כאחד מבין העצים הנפוצים. השימוש הראשון שאנו פוגשים במקרא היה כמסתור מפני השמש. אליהו הבורח מאיזבל נח תחת רותם: "וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רתֶם אֶחָת וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיאמֶר רַב עַתָּה יְדוָד קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנכִי מֵאֲבתָי. וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נגֵעַ בּוֹ וַיאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל" (מלכים א', י"ט ד-ה). הרותם משמש את תושבי המדבר להכנת גחלים: "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר" (תהילים, ק"כ ד-ה). במדבר חסרים חומרי בעירה ושורשי הרותם קלים לאיסוף ומתאימים מאד להבערת מדורות. בשעת הדחק בעת רעב שורשי הרותם נאכלים: "הַקּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם" (איוב, ל' ד'). יש להניח שאכילת שורשי רותם הייתה כרוכה בקלייתם משום ששורשים אלו מרים וארסיים. על ארסיותו של הרותם ניתן ללמוד מדברי הגמרא המפרשת את המושג חנונות - "ואין הרחלים יוצאות חנונות": "אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו, ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה. אי הכי זכרים נמי? כיון דמנגחי זכרים בהדדי ממילא נפלן. שמעון נזירא אמר: קיסמא דריתמא" (שבת נ"ד ע"ב). מפרש רש"י: "קיסמא דריתמא - קיסם של רותם שמניחין לה בחוטמה". ייתכן אם כן שהנחתו של קיסם רותם בחוטם הרחלה משמש לסילוק מזיקים דבר הרומז על ארסיותו של הקיסם.
 

ביולוגיה

הרותם הוא שיח מדברי העשוי להגיע למימדים של עץ בגובה 2-3 מ'. לעץ צורה אופיינית והוא מהווה אב טיפוס לצמחים אחרים בעלי שטח עלים מצומצם וגבעולים שרביטיים ירוקים וגמישים הנקראים על שמו (צמחים רותמיים). מלבד עונה קצרה בחורף הרותם חסר עלים ואת תפקיד ההטמעה מקבלים גבעוליו הירוקים והבלתי מעוצים. צמחים בעלי מבנה רותמי הם למשל אחירותם, חלביב רותמי ועוד. מבנה זה של צמח מהווה התאמה לחיים במדבר משום שעיקר איבוד המים בצמח הוא דרך העלים ואילו המבנה הרותמי מצמצם מאד את שטח העלווה.

השם רותם נגזר אולי מהשורש "רתם" שקשור לצורך הצמח לרתום אליו את החולות על מנת שלא יסחף בגלל נדידתם. הרותם הוא בעל טיפוס תפוצה סהרי ערבי אך חודר גם לבתי גידול ים תיכוניים יובשניים. בארץ ניתן למצאו בעיקר בבתי גידול חוליים במישור החוף, בחולות הנגב הצפוני ובוואדיות הנגב ומדבר יהודה. החדירה לחולות מישור החוף קשורה לכך שבית גידול זה יובשני למרות כמויות המשקעים הגבוהות יחסית. הסיבה לזמינות המים הנמוכה לצמחים היא חילחול המים המהיר הנגרם כתוצאה מהרווחים הגדולים שבין גרגירי החול הגדולים יחסית. רווחים אלו גם גורמים לחום קרקע גבוה משום שחללי האווויר בין הגרגירים מבודדים טובים (ראה לעיל) ולכן מוליכות החום נמוכה. אנרגיית החום מתרכזת בפני השטח המתחממים למרות שבעומק כמה עשרות סנטימטרים הטמפרטורה נמוכה.

הרותם נכלל במשפחת הפרפרניים (ראה מילון מונחים) כפי שניתן לראות בתמונת פרחי הרותם להלן. הרותם הוא שיח מדברי בעל ענפים שרביטיים ירוקים שמלבד בעונה קצרה בסוף החורף הוא עומד חסר עלים. מבנה הצמח "מתוכנת" כולו להתמודד עם יובש הקרקע. מערכת השורשים הכפולה שהוזכרה לעיל מאפשרת הגברת קליטת המים. היעדר עלים מקטין את שטח אידוי המים. את תפקיד הפוטוסינתיזה (הטמעה) מקבל הגבעול הירוק. הפתחים בעלה מהם מתאדים המים בתהליך הנקרא דיות (טרנספירציה) נקראים פיוניות וברותם הם מרוכזים בחריצים (ראה תמונה 5). מיקום הפיוניות בחריצים גורם לכך שהמים המתאדים נשארים בתוך החריצים ויוצרים סביבה לחה המעכבת את המשך איבוד המים.

הפרחים הפרפרניים בעלי כותרת בצבע לבן וגביע סגול ובעלי ריח נעים. הפריחה בחורף והפרחים בעלי צוף רב. האבקה מתבצעת על ידי חרקים. הפרי בעל מבנה סגלגל עם מקור מחודד בקצהו (תמונה 4). יודעי דבר מספרים שהפרי משמש אצל הבדואים כמחט לתפירת שקים. בפרי נמצאים זרע אחד או שניים. הזרעים שומרים על חיוניותם תקופה ארוכה. החיוניות הארוכה חשובה במיוחד בצמחי מדבר שבו כמות המשקעים איננה קבועה וקשה לצפות מתי ירד גשם מספיק. ההפצה היא בעיקר על ידי בעלי חיים האוכלים את הפרי ומפרישים את הזרעים לאחר עיכול הקליפה. הבדואים משתמשים ברותם כתרופה נגד כאבים שונים ופצעים וכתרופה למחלות ילדים.

 

    
תמונה 2. רותם  המדבר – פריחה בבקע ים המלח   תמונה 3. רותם המדבר – פריחה. בשלב לאחר נשירת העלים

 

    
תמונה 4. רותם  המדבר – פרי.  גודל הפרי כ – 1 ס"מ.
 
  תמונה 5. גבעול הרותם. שים לב לחריצים שבתוכם מסתתרות הפיוניות.

 

 


 (1) פירוש: אָמַר רַב אַשִׁי, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא [פעם אחת היינו מהלכים במדבר], וַהֲוַאי אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדַן [והיה ירך של בשר איתנו], פְּתַחְנָא וְנַקֵירְנָא וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבֵּי [פתחנו את הירך וניקרנו את גיד הנשה והחלב, והנחנו עשבים עליה], אַדְּמַיְיתִינַן צִיבֵי חֲלַם אַטְמָא [עד שהבאנו עצים נתרפאה הירך], וְטָוֵינָן [וצלינו אותה]. כִּי הַדְרַן לְבָתַר תְּרֵיסָר יַרְחֵי שַׁתָּא [כאשר חזרנו לאותו מקום לאחר שנים עשר חודשי שנה], חֲזִינְהוּ לְהָנְהוּ גּוּמְרֵי דְּהָווּ קָא מְלַחֲשִׁי [ראינו את הגחלים הללו ש עדיין הם לוחשות]. כִּי אֲתַאי לְקַמֵּיהּ [כאשר באתי לפני] אַמֵימָר, אָמַר לִי: הַהוּא עִישְׂבָּא [אותו עשב ששמתם] סַמְתְּרֵי הֲוָה [סם חיים היה], הָנְהוּ גּוּמְרֵי דְּרִיתְמָא הָווּ [אותם גחלים של רותם היו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
(2) השאיבה מתבצעת בשורשים על ידי הפרשי לחצים אוסמוטיים בין תאי השורש והסביבה החיצונית. לחץ אוסמוטי הוא לחץ הנובע כתוצאה מהפרשי ריכוזי מומסים בתוך תמיסה.

 


 

רשימת מקורות:

יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 130).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 157). 

לעיון נוסף:

רותם המדבר באתר צמח השדה
"מאכילין לו גחלי רתמים" בפורטל הדף היומי.



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר