הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "ממאי, דילמא..."   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין טו ע"א

א"ר אלעזר בן פרטא: בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע, מנלן? ממרגלים, ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך, המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה.
ממאי? דלמא משום דר' חנינא בר פפא, דאמר רבי חנינא בר פפא: דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, דכתיב: +במדבר י"ג+ כי חזק הוא ממנו, אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו, כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם!
אלא אמר רבה אמר ר"ל, אמר קרא: +במדבר יד+ וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה, על דבת הארץ שהוציאו." 

1.
רבי אלעזר בן פרטא לומד את חומרת לשון הרע מחטא המרגלים.

2.
והגמרא מנסה לדחות את הוכחתו מפירושו של רבי חנינא לחטא המרגלים – שהתריסו כלפי מעלה.

3.
רבה בשם ריש לקיש מוכיח מפסוק מפורש שחטא המרגלים היה בגלל דיבת הארץ ולא בגלל ההתרסה כלפי מעלה.

4
יוצא, שלמסקנה - הלימוד של רבי אלעזר מתקיים.

5.
נמצאנו למדים, שהביטוי "ממאי? דילמא..." מלמד שאין זו דחיה ממשית אלא דחיה "זמנית" [או דחיה "מתודית"]. כאשר "עורך הגמרא" יודע שיש לזה תשובה חזקה. וצריך לומר שגם הסברו של רבי חנינא נכון אלא שאין פירושו מתייחס לגזר העונש של המרגלים.

6.
וכן משמע בספר "מנחת יהודה", יהודה אפשטיין, עמוד 485 [על סוגיה אחרת]:

"כיון דאמר בלשון הזה: 'לא, דכולי עלמא וסתות דרבנן', ולא אמר בלשון: 'וממאי דילמא דכולי עלמא...', שמע מינה דס"ל לרבינא דכולי עלמא וסתות דרבנן"

כלומר: הביטוי "לא, לעולם..." דוחה לחלוטין את ההסבר הראשון ואילו הביטוי "ממאי? דילמא..." משאירו על מקומו אלא שמביא הסבר/דין נוסף.