מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
לא תתחתן בם ולא תחנם
אדם שיש לו אח ביולוגי שנולד לאביו מאשה גויה, אין הוא נחשב לאחיו לענין יבום וחליצה, מאחר שהנולד לאשה גויה, הוא גוי: " 'כי יסיר את בנך מאחרי' (דברים ז, ד), בנך מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה" (יבמות כג ע"א). עיון בפסוקים מלמד, שהפסוק הנדרש, עוסק בשבעת העמים שישבו בארץ, כלפיהם הזהירה התורה שאין להתחתן עימם. כשאדם מתחתן עם גויה שלא משבע העמים, מנין שהנולד ממנה מתייחס אליה? על כך משיבה הגמרא: " 'כי יסיר' - לרבות כל המסירים".
התוס' (ד"ה ההוא), כותב שבפסוקים הללו מופיע גם האיסור: "לא תחנם" (דברים ז, ב), שמשמעותו שאין לתת לגויים חניה - אפשרות להתיישבות קבועה בארץ ישראל, ואיסור זה אכן כולל את כל הגוים עובדי עבודה זרה, לא רק שבע עמים שישבו בעבר בארץ.
איסור "לא תחנם", נידון רבות בהקשר להיתר מכירה בשנת שמיטה, כמו זו הבעל"ט. כיצד ניתן למכור קרקע של יהודים לגויים? תשובות: מאחר ששמיטה בזמן הזה מדרבנן, אפשר להסתמך על כך שהמוסלמים אינם עובדי עבודה זרה, ואכן יש למכור את האדמות דווקא למוסלמי. כמו כן, מגמת האיסור הוא לא לתת לגויים להיאחז בקביעות בקרקע ארץ ישראל, האיסור נמדד על פי היעד הסופי. מכירה זמנית מותרת, מה גם, שהמכירה בשמיטה נועדה להשיג מטרה הפוכה - לחזק את ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ (הראי"ה קוק, שו"ת משפט כהן, סי' נח). זו גם מסקנת הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר, חלק ח, חו"מ סימן ב): "נתבאר היטב שמכירת הקרקעות לגוי נעשית כדת וכדין, ויש לסמוך על היתר המכירה כאשר הסכימו עליה גאוני עולם".
לעומת זאת, איסור "לא תחנם" הוא על התמיכה בהתנתקות עם ישראל מחבלי ארצו, וסיוע ממשי בהעברתם לריבונות קבועה של אויבנו המחבלים. גם הכורת ברית מסחרית עם אויבים, ורוכש מהם תוצרת חקלאית בשנת שמיטה ובכלל, מחזק את אחיזתם בארץ ישראל, ומממן כספית את מלחמתם נגדנו.
