מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

להינשא וליבם על מנת להתגרש

"רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, משום שנאמר: 'אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך' (משלי ג, כט)". (יבמות לז ע"ב). הרמב"ם (הל' איסורי ביאה כא, כח), פוסק כך להלכה, ומוסיף: "ואם הודיעה בתחילה שהוא נושא אותה לימים, מותר". מקור דבריו הוא מהמסופר בסוגיה על אמוראים שנשאו נשים לפרקי זמן מוגבלים כשהיו מתעכבים בעיר אחרת. יש החולקים וטוענים שהודעה מראש איננה יעילה, ואין כל הוכחה מהמסופר בגמרא, מאחר שלפירושם החכמים לא היו נישאים בפועל לנשים הללו.

הרב נסים חיים משה מזרחי (שו"ת אדמת קודש א חלק אה"ע סימן נ), נשאל על אדם שנפלה לו יבמה מאחיו שמת בלי זרע של קיימא, ואשתו איננה רוצה שייבם, והצעתו היא שהוא ייבם את אשת אחיו לזמן מוגבל ואח"כ יגרשה. מסקנתו, שהצעה זו לגיטימית ומותרת, אך מסיים: "כל זה כתבתי להלכה ולא למעשה שנראה בעיני זר הדבר לזלזל בבנות ישראל" אלא אם כן יסכימו עמו עוד שני פוסקים. למעשה כך נהוג (פסקי דין רבניים, ז עמ' 102-101).

לשאת אשה על מנת לגרשה, עלה גם בהקשר סוגית "קידושין על תנאי". היו שרצו לתקן בעת סידור החופה והקידושין, גם מנוי שליחות לגרושין שאם הבעל יעזוב את אשתו במשך שלש שנים, או שהיא תשיג פטורין בערכאות, שיתן לה השליח גט. רבנים רבים יצאו נגד ההצעה הזו, ובהם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן נד), שהתקשה בדברי הרמב"ם ובעקבותיו גם השו"ע שפסקו שהודעה מראש מספקת, ומוכיח שראשונים רבים חלקו עליהם וכותב: "שלא יעלה על הדעת שמותר לאדם לקדש לו אשה לזמן ידוע ואחרי כן יגרשנה בגט להתיר לו בעילתו. שהקידושין בישראל אינם באים להתיר הזימה, אלא לקדש את הזוג בקדושת ברית הנצח של הנשואין לתעודתם הקדושה. השראת השכינה בבית ישראל, וכל מקום שהקידושין הם ארעיים וזמניים לשם התרת הזדווגות מינית, הם בכלל איש ואשה שלא זכו אש אוכלתן".