הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הסבר הביטויים: "רבי מאיר ורבי יהודה"; "סתם"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
בכורות ס ע"ב
מתני'. יצאו שנים כאחת - מונה אותם שנים שנים; מנאן אחד - תשיעי ועשירי מקולקלין. קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי - שלשתן מקודשין, התשיעי - נאכל במומו, והעשירי - מעשר, ואחד עשר קרב שלמים, ועושה תמורה - דברי ר' מאיר, א"ר יהודה: וכי יש תמורה עושה תמורה? אמרו משום ר"מ: אילו היה תמורה - לא היה קרב. קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי - אין אחד עשר מקודש. זה הכלל: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו - אין אחד עשר מקודש."
1.
בדרך כלל נאמר בש"ס על אמוראים מסויימים שאמרו "משום רבי מאיר" [ומשמעות הביטוי "משום", שאותם אמוראים לא הכירו את רבי מאיר כי חיו בדורות שלאחריו], אולם יש גם תנאים שאמרו "משום רבי מאיר", ואף כאלה שהכירוהו. [ובמקרים אלה משמעות הביטוי "משום" איננה מבטאת שלא הכירו את רבי מאיר, אלא "רק" שלא שמעו ממנו ישירות אפילו אם חיו בדורו.]
2.
הביטוי כבמשנתנו "אמרו משום רבי מאיר" - 4 מופעים בש"ס, וכולם קשורים למשנתנו!
3.
מהי המשמעות של הביטוי הזה במשנתנו, ובעיקר אחרי שבתחילת המשנה נאמר כבר "דברי רבי מאיר", ואחרי שרבי יהודה הקשה עליו היה צריך לנסח במשנה: "אמר לו רבי מאיר..."
4.
ראה "מתיבתא", הערה כא בשם "הגהות בית שאול" על המשנה – פרק ט, משנה ח, [מודפס במשניות "זכר חנוך", הגהות וחידושים, עמוד תפג]:
"אמרו משום רבי מאיר...תמיהני דלעיל מיניה באותה משנה שנו 'דברי רבי מאיר' ותיכף אח"כ שנו 'אמרו משום ר"מ'.
וביותר יפלא דבהוריות [הוריות דף יג עמוד ב] תני בתחילה 'אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב' ואח"כ 'א"ל ר"ש בני מי הם הללו וכו'' חזר בו רבי ואמר אמרו משום ר"מ', והלא דבר הוא.
והנראה בזה דהנה הרי"ף בשבת פרק כל הכלים כתב דכל מקום ששנה דברי רבי מאיר אין הלכה כמותו רק כרבי יהודה וכל מקום ששנה דברי התנא קמא בסתם – הלכה כמותו, עיין שם.
4.1
הוא מציין לרי"ף, מסכת שבת דף מח עמוד ב:
דהלכתא כרבי יהודה דקי"ל ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ומסתברא לן ה"מ היכא דפליג בהדיא אבל היכא דדברי רבי מאיר סתם ור' יהודה הוא דפליג בהדיא לא אמרינן ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה אלא הלכתא כסתם ואע"ג דאפליגו בהדיא בברייתא כיון דסתם לן תנא כר"מ הלכה כר"מ ולא חיישינן למחלוקת דברייתא:
הערה: כאן הרי"ף קורא ל"תנא קמא" בכינוי "סתם".
5.
המשך דברי ה"הגהות בית שאול":
וטעם הדבר [כאן הוא מסביר את הכלל של הרי"ף] נראה לענ"ד דרבי [רבי יהודה הנשיא] לא רצה להזכיר רבי מאיר כשמו כדאמר בהוריות שם, ולכך כל דאין הלכה כמותו תני 'דברי רבי מאיר' להורות שאין הלכה כמותו,
אבל במקום דהלכה כמותו שנאו בסתם ולא רצה להזכירו בשמו כך נלענ"ד דבר חדש.
5.1
המשך:
ומעתה במה דאמר רבי מאיר שעושה תמורה בזה אין הלכה כרבי מאיר ולכך שנה 'דברי רבי מאיר' כדי להורות דאין הלכה כרבי מאיר,
אבל מה דאמר 'אילו היה תמורה לא היה קרב' זה אמת דתמורת בכור אינה קריבה... ולפי זה נמצא דמה שהלכה כדברי רבי מאיר דאם היתה תמורה אינה קריבה בתחילה לא רצו להזכיר בשמו של רבי מאיר כלל ואף אחר שחזר בו הזכיר 'אמרו משום רבי מאיר' להורות דנהי דדינו אמת דתמורה אינה קריבה, אבל מכל מקום כאן הלכה כרבי יהודה דקריבה שלמים כדיליף מקרא...
6.
מסך כל דבריו יוצא כך: הלשון "דברי רבי מאיר" [במשנה] משמעו - שאין הלכה כמותו אם בהמשך מוזכר רבי יהודה [ולא מובן לי מה יענה במקום שהחולק על "דברי רבי מאיר" הוא לאו דווקא רבי יהודה]. וכשהלכה היא כן כרבי מאיר הרי שרבי יהודה הנשיא כתב את דעת רבי מאיר כ"סתם משנה" בלי להזכיר את שמו.
6.1
ולכן במשנתנו יש מצב מיוחד: דברי רבי מאיר מוזכרים כ'אמרו משום רבי מאיר' כדי ללמדנו שני דברים:
א.
דברי רבי מאיר כשלעצמם נכונים באופן עקרוני, ולכן לא כתוב "דברי רבי מאיר".
ב.
הלכה למעשה דווקא כרבי יהודה מהטעם שיש דרשה מפסוק, ולכן דברי רבי מאיר אלה לא נאמרו ב"סתם".
7.
וקשה מאד על דבריו: להלן הקטע ממסכת הוריות שהוזכר בדבריו:
תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יד עמוד א:
אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו, רבנן לא אהנו מעשייהו! הדר אתני ליה, אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב. אמר רבא: אפילו רבי דענוותנא הוא, תנא אמרו משום ר"מ, אמר ר"מ לא אמר.
אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר
הרי הגמרא שם מתייחסת גם למשנתנו ובכלל לא נראה כהסבר שהבאנו לעיל. והשאלה היא למה רבי יהודה הנשיא "נטפל" לרבי מאיר דווקא במשנתנו – כפי שמודגש בגמרא בהוריות.
8.
ועוד כמה הערות:
8.1
ובכלל נראה, שבדברי הרי"ף אין חידוש מיוחד. הוא מוסכם.
8.2
אולי כל ביטוי של "משום רבי מאיר" משמעותו שהלכה כמותו – כ- 70 מופעים בש"ס, נראה שמדובר כשרובם הם תנאים שאמרו בשם רבי מאיר. ולגבי "משום רבי יהודה" - כ- 20 מופעים מדובר כשרובם מאמוראים. [יש גם מתנאים]
9.
אולי אפשר לומר כך באופן כללי, שכל ביטוי "משום" לגבי תנאים הכוונה שהלכה [או אולי להפיך, שאין הלכה] כמותו.
