ריפרוף מהיר על הדף / ארנון סגל

מסכת בכורות דף נט

מדור שבועי המתפרסם בימי חמישי בעיתון "מקור ראשון"

למה לספור כבשים, ומה קורה למי שבאמת נרדם מזה? (בילבול הלכתי שלם) * וקצת על הנזק שמחולל מי ששותק שתיקת-כבשים דווקא כשצריך למנות בקול * ועל אחד שחמד לצאן וניסה למלט את עדרו דרך פתחי הדיר * סקירת כל האירועים החשובים שלפני ושאחרי הספירה

כך אמר רבא: כה מובן מאליו שכל כבש עשירי נחשב בעיני היהדות כקדוש, עד שאפילו אם בעלי העדר מנה תשע בהמות בלבד, ואילו העשירי נותר בדיר ללא התייחסות מינימאלית – קדוש יאמר לו. ממש אין צורך להעביר אותו תחת השבט ולומר במפורש את מה שהוא רוצה לשמוע, שהוא נבחר למעשר בהמה (כי ברור שזה מה שהוא בעצם). מי גילה רז זה לרבא? אולי למד זאת מהברייתא המוזרה על ההוא שהתעקש לכנות את הכבש התשיעי שהוציא מהדיר דווקא 'עשירי', ואילו כשיצא העשירי שתק כמו כבש? הדין במקרה כזה הוא שהתשיעי איננו קדוש דיו בכדי להיות ראוי להישחט על המזבח (כי ככלות הכל הוא רק תשיעי), אבל מצד שני רשאים לאכול אותו רק לאחר שיפול בו מום הפוסל אותו, ואילו העשירי נבחר לבהמת המעשר שתזכה להיאכל על ידי כהנים קדושים. איזו זכות! אל דאגה, דוחים את זה: אין מכאן כל הוכחה, כי אולי העשירי נחשב כמעשר רק מכיוון שככלות הכל יצא מפתח הדיר, או שאולי הבעלים החוו עליו באצבע גם אם לא אמרו במפורש.

ניסיון 2: ברייתא אחרת, ובה מסופר על יהודי שבטעות קרא ל'תשיעי' 'עשירי', ואילו העשירי עצמו מת משברון לב בתוך הדיר, ואפילו לא זכה לצאת ממנו ולהיקרא 'מעשר'. הדין במקרה כזה: התשיעי נאכל לתאבון כשיפול בו מום, וכל הכבשים האחרות נפטרו (מהחובה להתעשֹר, הכוונה). האם אין הפטור הזה ראיה לכך שהעשירי פשוט קדוש מעצם הגדרתו, ואף אם הסתלק מעימנו בטרם הוקדש במפורש?

ממש לא, מאכזבת שוב הגמרא. אולי האחרות פטורות פשוט מכיוון שנמנו בעוד העשירי בין החיים, ואין להשליך מכאן דבר על קדושה ספונטנית שכביכול יש לעשירי. ועוד נסיון: קרא לתשיעי 'עשירי', אבל העשירי (שלא נקבו כלל בשמו), על אף שנשאר בדיר, ספג את העלבון ונותר בחיים – התשיעי נאכל במומו (איך ידעתם?), ואילו העשירי מעשר.

כאן כבר אין לגמרא במה לסתור את ההצעה, כי זה ממש ממש המקרה שרבא דיבר עליו. לכן עובר התלמוד להקשות על ברייתא זו מברייתא אחרת הגורסת שהתשיעי דווקא נחשב חולין במקרה כזה. איך נעמוד בסתירה? שונה המשניות של רב ששת נחלץ לעזרתנו ומסביר שהברייתא האחרונה מייצגת את דעת רבי שמעון בן יהודה בלבד, הסובר שהתשיעי ממש לא קדוש, אלא אם כן כינה את העשירי במפורש בשם 'תשיעי', ואז התשיעי הופך למעשה לעשירי. הבנתם?

ועוד מפניני רבא: כל טלה שנמנה למעשר בשעה שהיה בדיר מניין טלאים ראוי, פטור מהמעשר אף אם משהו רע מאוד קרא לעשירי שלנו, והוא לא זכה לצאת עוד מפתח הדיר. תוהה הגמרא: מה הביא את בכיר האמוראים לאמירה כה נחרצת? אולי המשנה האומרת שבמקרה שאחד הכבשים שכבר נמנה, התעשת והבין לאן מוליכים אותו, ולכן חזר וקפץ אל תוך הדיר ובילבל את הספירה – כל הנותרים שבדיר פטורים ממנייתם למעשר, מפני שכל אחד מהם עשוי להיות הגדי המקפץ. האם לא מוכח מכאן שעצם העובדה שהכבשים נימנו פוטרת אותם גם אם הבעלים לא הצליח להגיע ל-10? ובכן לא. יתכן שהכבש הקופץ ניתר לו רק לאחר שהבעלים ספר עד עשר.

ועוד טרגדיה: יהודי שכל עדרו הסתכם בעשרה טלאים רכים, חפץ לקיים את מצוות בוראו והכניס את כולם לדיר ולא הספיק למנות אלא חמישה עד שמת אחד הטלאים. הדין: אם המת הוא ממי שכבר עבר במדורת השבט, מתעלמים מהאירוע המצער וממשיכים לספור כאילו לא קרה דבר, ואם מאלו שעדיין בדיר – מי שנמנה כבר פטור מהצורך לשוב ולהימנות, ואילו האחרים ייאלצו להמתין למועד הספירה הבא.

ועוד חידות היגיון מהדיר: אם היו לאיש אחד 14 טלאים בלתי מעושרים בדירו, ויצאו ארבעה מפתח אחד ושישה מהשני (כך שבאופן טבעי למדי נותרו בדיר ארבעה בלבד), אם יצאו ארבעת הנותרים בפתח שיצאו קודם השישה – נוטל בעליהם אחד מהם כמעשר, והארבעה שיצאו בפתח השני יצורפו אחר כבוד למניין במועד מאוחר יותר. ואם יצאו דרך פתח הארבעה, מראים לששת הראשונים את הפתח, והם פטורים לעולמים מהחובה להימנות. כל השמונה האחרים, לעומתם, יצטרכו לעבור שוב את התהליך. מקרה הפוך: אם יצאו ארבעה בתחילה דרך פתח A ואחר כך שישה דרך פתח B, אם יצאו ארבעת הנותרים בפתח השישה, נוטל הבעלים אחד מהם למעשר, וכל האחרים שבשני השערים פטורים. אם יצאו בנתיב הארבעה, לעומת זאת, ארבעת האחרונים יוכרחו לעבור שוב במדורת השבט. ועוד מקרה: יצאו ארבעה מכל פתח ונשארו שישה כבשים תמימים בדיר, חוככים בדעתם לאיזה כיוון כדאי לפנות – אם כל השישה יצאו בפתח אחד, נוטל הבעלים אחד למעשר וכל האחרים פטורים, ואם לא הצליחו להגיע להסכמה לאיזה פתח לצאת ולכן עשה כל אחד דין לעצמו, ארבעת הראשונים וארבעת האחרונים פטורים כבר מחובת המעשר, אך השישה ישלמו על מעשיהם ויצטרכו להמתין למועד מניה אחר.

זהו, מסכת בכורות הולכת ונשמטת מידינו. לא נורא. בשבוע הבא סוף סוף תהיה לנו מסכת עם ערכים.