סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מפי השמועה" - הכרעה במחלוקת תנאים 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נח ע"ב


ר"מ אומר באחד באלול ר"ה למעשר בהמה, בן עזאי אומר וכו'. 
תניא: אמר בן עזאי, הואיל והללו אומרים כך, והללו אומרים כך - האלולין מתעשרין לעצמן. 

וליחזי טעמיה דמאן מסתבר!
וכי תימא
לא מצי קאי אטעמייהו,
והתניא, בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה!

א"ר יוחנן: מפי השמועה אמרוה, מפי חגי זכריה ומלאכי. " 

 

מבנה הסוגיה:

1.
בברייתא נאמר [על דברי בן עזאי במשנתנו] שבן עזאי התלבט בין שתי הדעות במשנה בין התנאים, ומכח הספק הכריע הכרעה שתענה על הספק בדין.

2.
שואלת הגמרא: מדוע הוא לא הכריע במחלוקת התנאים, הרי הוא החשיב את עצמו כחכם ביותר [ונכנסים כאן לסוגיה מי הוא הקרח. האם רבי יהושע בן קרחה, בנו של רבי עקיבא, או כוונתו לרבי עקיבא עצמו – דיון ברש"י ובתוס' בסוגיה]

3.
עונה רבי יוחנן: מפני שהתנאים במשנה – בעלי המחלוקת – מסרו מפי הנביאים חגי זכריה ומלאכי.

4.
בדרך כלל במשניות לא מופיע תנא שמכריע מספק במחלוקת תנאים אחרים. דעת בן עזאי במשנה לא מובאת כהכרעה בין הדעות האחרות אלא שאין לדעתו הסבר עצמאי, ולכן הסבר הברייתא בדבריו הוא מובן.

5.
הגמרא מדגישה שבן עזאי הכריע רק באופן של ספק אבל לא באופן ישיר כאחת הדעות במשנה.

6.
ורבי יוחנן מסביר, שהסיבה היא מפני ששתי הדעות חלוקות אודות מה שמעו התנאים השונים בשמם של הנביאים.

7.
ויש דיון בפרשנים האם מדובר בהלכה של הנביאים [ויש לדון בעניין "לא בשמים היא"] או שהנביאים העידו שיש "הלכה למשה מסיני" בעניין זה. ומכיון שיש מחלוקת מה היתה "הלכה למשה מסיני" לא שייך להכריע בזה מכח סברא עצמאית של בן עזאי. [דיון ברש"י ובתוס' בסוגיא].

8.
ויש לציין [כפי שהבאנו בדף הקודם] שהרמב"ם כן הכריע בין הדעות, וההסבר הוא מפני שרבי יהודה הנשיא על ידי קביעת "סתם משנה" הכריע כאחת הדעות [ראה הסברנו בדף הקודם].

9.
ונשאלת השאלה כיצד רבי יהודה הנשיא הכריע מה שבן עזאי לא יכול היה להכריע? ומדוע רבי יהודה הנשיא לא הכריע כשיטת בן עזאי?

10.
הסברנו בדף הקודם שיש שני "סתם משנה" שסותרות זו את זו. ויתכן ליישב זאת בדיוק כבסוגייתנו, כיון שמדובר בשתי מסורות של "הלכה למשה מסיני" לכן רבי יהודה הנשיא הביאם בשני "סתם משנה" בכוונה.

11.
ואולי ניתן לומר בדעת הרמב"ם שמכריע כדעת רבי שמעון ורבי אלעזר במשנה נגד רבי מאיר, שהוא לא מתלבט מה העדות ההסטורית, מפני שהרמב"ם אולי סובר שרבי יהודה הנשיא לא חושב כבן עזאי שהמחלוקת בין התנאים היא אודות הלכה למשה מסיני, אלא מחלוקתם היא על סמך פרשנות הפסוקים.

12.
רש"י מסכת בכורות דף נח עמוד א:

הואיל והללו אומרים כך - דר"מ אומר באחד באלול ור"א ור"ש אומרים באחד בתשרי אני איני יודע הלכה כמי הילכך האלוליים כו'.
חוץ מן הקרח הזה - היינו ר"ע והא דגרסינן בכוליה הש"ס רבי יהושע בן קרחה היינו בן של ר"ע כדגרסינן התם (שבועות דף ו) אמר לו ר' יהושע בנו של ר"ע לר"ע אלמא דבן עזאי היה חכם גדול והיה יודע להבחין איזה טעם יפה וה"נ הוי מצי למיקם אטעמייהו הי מיסתבר שפיר.
מפי שמועה אמרוה - דבין ר"מ ור"א ור"ש אמרי מילתייהו מפי השמועה מפי חגי זכריה ומלאכי ולכן לא היה רוצה בן עזאי לסמוך על מעשיו ולקבוע הלכה בהכרעתו.

13.
ויש לשאול על כל הברייתא: כיצד יתכן שבן עזאי דבר על רבי מאיר ורבי שמעון והרי הוא חי לפניהם, ומובא ב"חסדי דוד" על התוספתא, ראש השנה, פרק א, הלכה ו: "מצאתי הדבר מפורש בירושלמי [פ"א סוה"א] וז"ל: ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו ר' ירמיה... שכן נחלקו עליה אבות העולם רבי ישמעאל ורבי עקיבא".
כלומר, המחלוקת במשנתנו מבוססת על מחלוקת עתיקה יותר בין רבי עקיבא וחכמי דורו.
ההנחה של שאלת הירושלמי היא ש"רב" לא מתלבט בהלכות שאמר ה"תלמיד".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר