הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "תני"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נא ע"א

תנא: חוץ מן השקלים ומעשר והראיון.
שקלים דתנן: מצרפין שקלים לדרבונות - מפני משאוי הדרך.
מעשר, דכתיב +דברים י"ד+ וצרת הכסף בידך.
והראיון - תני רב יוסף: שלא יביא סיגה לעזרה." 

1.
רש"י מפרש שהברייתא של רב יוסף - "תני רב יוסף..." - מובאת כהוכחה לברייתא הקודמת שהובאה ב"תנא", ורש"י גורס: "ותנא נמי רב יוסף". ולכן רש"י מדגיש שלא מובא כהסבר: "... והיינו ברייתא דרב יוסף לאו לפרושי אלא לסיועי".

2.
ואילו תוס' כן סובר שהברייתא של רב יוסף מובאת כהסבר לברייתא הראשונה. ותוס' מעלה קושיה עקרונית על רש"י: "דמה צריך להביא ברייתא לסיועי לברייתא", ולכן תוס' לא גורס כרש"י "ותנא נמי...", אלא הוא גורס "תני רב יוסף דלא..." – כנימוק. [ורש"י היה צריך לגרוס "ולא יביא..." במקום "שלא יביא.." - שמשמע כנימוק.

3.
יש סוגיות בש"ס שבהן הגמרא מביאה "תניא נמי הכי" - סיוע מברייתא לטובת ברייתא אחרת, ומדוע?

4.
מצאתי ברשב"א לבבא בתרא [מהדורת מוסד הרב קוק], עמוד תשנו: "מפני ששתי ברייתות אלו לא שתים המה אלא רישא וסיפא הן... וכן שנויה בתוספתא". הוא מתייחס לסוגיה אחרת שיש בה קושיה מברייתא על ברייתא. והוא טוען שצירוף שתי הברייתות בגמרא הן תוספתא אחת. אבל לא מתאים לסוגייתנו מפני ששם באמת נמצאת תוספתא כזאת שמשלבת בין שתי הברייתות, ויוצא איפוא, שמדובר ברישא וסיפא של אותה ברייתא, ולכן בודאי שאפשר להוכיח מחלק אחד על חלק אחר, או להקשות ביניהם.

4.1
אבל ברובד העקרוני אולי ניתן לומר כך גם על סוגייתנו, שרב יוסף אומר "תני", כלומר, יש המשך לברייתא. ואם היה ניתן לומר כך בהרבה מופעים של הביטוי "תני" בש"ס, הרי שיש בזה חידוש!