הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מכאן אמרו"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות מד ע"א

[שתי עיניו למעלה] שתי עיניו למטה? מה שתי עיניו למעלה שתי עיניו למטה? אילימא שתי עיניו למעלה - דחזי למעלה, שתי עיניו למטה - דחזי למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה - דחזאי עינו אחת למטה ועינו אחת למעלה, היינו רואה את החדר ואת העלייה כאחת! אלא: שתי עיניו למעלה - דקיימן למעלה, שתי עיניו למטה - דקיימן למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה - דקיימי עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, וקיימי כסדרן נמי ורואה את החדר ואת העלייה כאחת.
מנא הני מילי? דת"ר: +ויקרא כ"א+ בעינו - כל מה שבעינו,
מכאן אמרו, שתי עיניו למטה, שתי עיניו למעלה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, ורואה את החדר ואת העלייה כאחת, או שמדבר עם חבירו ואחר אומר לי רואה." 

1.
הברייתא המובאת בביאור הפסוק זהה בלשונה ללשון משנתנו, ורק סופה של הברייתא היא תוספת - "או שמדבר עם חברו..". והרי לעיל הגמרא נסחה את המשנה באופן מסויים ולכאורה למה היא רוצה להביא הוכחה ולא מובן כיצד יש בברייתא הוכחה לפירוש שהגמרא פרשה במשנה!

2.
אלא כנראה, הגמרא מתכוונת לומר שכמו שמבארים ומפרשים את המשנה כך נצטרך לפרש את הברייתא. כלומר, הגמרא מביאה את הפסוק מהברייתא כמקור לדין שבמשנה ובברייתא, אבל אין קשר בין הפסוק דווקא לביאור שהגמרא פירשה במשנה. ולכן יש לומר שבברייתא נאמר "מכאן אמרו" כדי ללמדנו שכמו שבארנו במשנה כך נבאר בברייתא. ואולי ניתן אף לומר שהקטע מ"מכאן אמרו..." איננו חלק מהברייתא אלא תוספת אמוראית.

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תע:

מכאן אמרו, מצינו דקאמר ועיקר ילפותא לא הוי מההוא קרא דמייתי שם דכבר נפקא לן מקרא אחרינא במקום אחר והוי עיקר דרשא
ו"מכאן אמרו" דקאמר לאו דווקא אלא כלומר אף כאן אתה יכול לסמוך קצת בפרק אלו עוברין דף מ"ח א' דרשינן מן המאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים וכתב רש"י ז"ל ובעלמא בספרי נפקא לן שפיר דערלה וכלאי הכרם בטלין במאתים והאי מכאן לאו דווקא אלא אף כאן אתה יכול לסמוך קצת ע"כ

ובזה ניחא מאי דאיתא בפ"ק דע"ז דף ח"י א' בההוא עובדא דאשתו דרחב"ת מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו הגם דבשבועות דף ט"ל א' נפקא לן הכי מקרא דוכשלו איש באחיו ואין צורך למה שלמד מזה בעל צרור החיים בפ"ה מהלכות ברכות דף כ"ו כ' ע"ש וע"ע פסחים דף צ"ט א' מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה וכו' וברש"י שם:

הביטוי "מכאן אמרו" בדרך כלל קשור ללימוד מפסוק מסויים, ועל זה אומר ה"יד מלאכי" שלפעמים המקור העיקרי לדין הוא דווקא מפסוק אחר, אלא שכוונת הגמרא לומר שגם מהמקור הנוכחי יש ראיה "קצת". [על סמך דברי רש"י, שם].

3.1
אבל עדיין נראה קצת קשה, אם זהו לא מקור הדין בשביל מה היה צורך להביאו? "סתם" בשביל "דוגמא נוספת"?

3.2
ולגבי סוגייתנו אף קשה יותר מפני שאין מקור אחר לדין בברייתא מלבד מהפסוק "בעינו".

4.
ונראה לחדש: הביטוי "מכאן אמרו" פירושו: את הדין הידוע מפעילים במקרה המדובר. ופירוש הביטוי "מכאן אמרו..." - ככוונתו "כאן אמרו..." וכאן התקיים בפועל הדין... [שמקורו בפסוק...], ובסוגייתנו: על פי ההסבר במשנה כך נסביר את הפסוק "בעינו" שמובא בברייתא.