פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"כל מחמת כהיותא"
קצר ראיה, חסר חושי טעם וריח - הכשרים לעבוד עבודה?
בכורות מד ע"א
ביררו הלומדים ("יוסף דעת") מה יהא דינו של קצר הראות שאינו עיוור מוחלט, - האם כשר לשרת בקודש? ומה דינו של הפגום בשאר חושיו, בחוש השמיעה או בריח ובטעם?
והנה יש לדון בשתים, הן מצד הגדרת מום והן מצד הגדרת מום שבגלוי (שכן כמבואר להלן אין פוסלים בעבודה אלא מומים שבגלוי ושאינם חוזרים. והנה בעוד שנטולי חושים נסתרים (טעם וריח) לא מצינו שיחשבו בעלי מומין, הרי שעיוור וחרש נחשבים כבעלי מום הפסולים מעבודה. אלא שיש לדון מה דרגתו של עיוור וחרש הנחשבים כמום הפוסל. שמא גם חוסר ראיה ושמיעה חלקיים יפסלו מעבודה.
ומדברי הרמב"ם (ביאת מקדש ח, ו) הפוסל מעבודה "מי שמקבץ ריסי עיניו ועוצמן מעט בשעה שרואה אור או בשעה שהוא רוצה לדקדק בראיה", נראה לכאורה שאף שאינו עיוור גמור אלא אך פגום ראיה שמחמת פגם זה עליו לתקן עצמו באמצעים שונים - כיווץ העיניים, הרי הוא נפסל מעבודה. אמנם אין זה פסול משום שהוא בעל מום אלא כיון שאינו שווה בזרעו של אהרן. וכיון שכך, הרי על מום זה להיות בולט וניכר מעצמו - ולא רק להתגלות על ידי הרכבת אביזר מעיד עליו - כמכשיר שמיעה או משקפיים.
ואכן מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהשאלה הוצגה בפניו השיב כי "מסתבר שאם שומע קצת או רואה קצת - כשר".
