הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "לא שנו"; "מהו דתימא"; "לא תימא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות לה ע"א

"מתני'. היה בכור רדפו, בעטו ועשה בו מום ה"ז שוחטין עליו.
גמ'. אמר רב פפא: לא שנו אלא שבעטו בשעת רדיפה, אבל לאחר רדיפה לא. פשיטא! מהו דתימא צעריה הוא דמדכר - קמ"ל. איכא דאמרי, אמר רב פפא: לא תימא בשעת רדיפה - אין אבל שלא בשעת רדיפה - לא, אלא אפילו לאחר רדיפה - נמי, מאי טעמא - צעריה [הוא] דמדכר."

1.
ביטויים דומים לביטוי "לא שנו אלא" הם: "במאי עסקינן"/ "לא אמרן אלא" / והני מילי" / "ודווקא"

2.
פעמים רבות משמעות הביטוי "הכא במאי עסקינן" היא תרוץ על קושיה, ואילו הביטוי "לא שנו אלא" מופיע כהסתייגות פרשנית רגילה.

3.
ואפשר לחדד יותר ולומר, ש"לא שנו אלא" הכוונה איננה לפרשנות חדשה מצמצמת אלא למסירת מסורת שנויה [מופיע בספרי הכללים], לעומת הביטויים "הכא במאי עסקינן" ו"הכי קאמר", שהם פרשנות חדשה.

3.1
אם אמנם כך, ש"לא שנו" זוהי העברת מסורת עתיקה יש בכך תרוץ על קושי בגמרא ב"ק קי"ד: רב אשי אומר: ".. לא שנו אלא..." ורב יוסף מתקיף עליו, וגורסים רב אסי במקום רב אשי כי לא יתכן שרב יוסף מקשה על רב אשי שחי אחריו!

3.2
אבל אם דברי רב אשי רק מגלים מסורת עתיקה כנראה שהיתה ידועה בימי רב יוסף שהקשה על מסורת זו בימיו שלו.
ומתאים להערת הב"ח בב"ק קי"ב שרב אשי עצמו אמר את דברי קודמיו.

4.
הערה נוספת: אין הכרח שהאמורא [בסוגייתנו מדובר ברב פפא] שאומר "לא שנו" שדעתו כן להלכה אלא ייתכן שאומר רק על דעתו של התנא.

5.
אחרי הביטוי "לא שנו" תמיד יופיע: "... אבל...". כלומר, הגמרא מצמצמת את דברי המשנה ומסיקה שבמקרה אחר הדין שונה.

6.
המושג "הכא במאי עסקינן" תמיד בא כאוקימתא מצמצמת (כלומר שהמקרה הוא מצומצם ולא עוסק במקרה שעליו התעוררה קושיה) וכתרוץ לקושיה.

7.
הביטוי "מהו דתימא... קא משמע לן" משמעותו: העלאת דין מחודש שנדחה. ואילו הביטוי "לא תימא... אלא..." משמעותו: לא רק הדין ה"פשוט" נכון אלא יש לחדש גם..."