הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: סדר התנאים במשנה

[תנאים]

בכורות לג ע"ב

"מתני'. בכור שאחזו דם, אפי' מת אין מקיזין לו דם, דברי רבי יהודה; וחכמים אומרים: יקיז, ובלבד שלא יעשה בו מום, ואם עשה בו מום - הרי זה לא ישחט עליו, רבי שמעון אומר: יקיז, אע"פ שהוא עושה בו מום.
גמ'. ת"ר: בכור שאחזו דם מקיזין לו את הדם במקום שאין עושים בו מום, ואין מקיזין לו את הדם במקום שעושין בו מום דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: אף במקום שעושה בו מום, ובלבד שלא ישחט על אותו המום; רבי שמעון אומר: אף נשחט על אותו המום, רבי יהודה אומר: אפי' מת - אין מקיזין לו את הדם."

1.
מפשט מבנה המשנה משמע שיש מחלוקת בין רבי יהודה וחכמים, ודברי רבי שמעון מוסבים על חכמים.

2.
ומפשט מבנה הברייתא משמע, שהמחלוקת היא בין רבי מאיר וחכמים, ואחר כך רבי שמעון מוסב על חכמים, ורבי יהודה חולק על כולם.

3.
לפי זה ברור מדוע חכמים לא מופיעים או בתחילת המשנה והברייתא או בסופם.

4.
הערה: יש אומרים [הרב מרגליות בספרו "יסוד המשנה ועריכתה"], שבדרך כלל הלכה כאותו תנא שמופיע בסוף המשנה [כך ערך רבי יהודה הנשיא את המשניות].

5.
הערה: יש לבדוק האם ניתן לומר שהברייתא בסוגייתנו "בנוייה" על משנתנו, או שהיא מסורת אחרת של המחלוקת בנושא שבמשנה.

6.
באופן עקרוני הלכה צריכה להיות כחכמים.

6.1
רמב"ם הלכות בכורות פרק ב הלכה יג:

בכור שאחזו דם יקיז, ובלבד שלא יתכוין לעשות בו מום, ואם נעשה בו מום בהקזה זו הרי זה נשחט עליו.

פסיקת ההלכה נקבעת על ידי הסוגיה בדף הבא – דף לד.

7.
ה"לחם משנה" מסביר, שהרמב"ם פסק כרבי שמעון, ושמשמע מהרמב"ם שמותר להקיז לו דם אפילו אם עושה בו מום בודאי, מפני שהרמב"ם מסתמך על הברייתא שנימוקו של רבי שמעון איננו בגלל "אינו מתכון – מותר" – כמו שמסבירם את דברי רבי שמעון במשנה – אלא מטעם שמותר להטיל מום בבעל מום, שזה נימוקו של רבי שמעון במשנה [והמחלוקת בין המשנה לברייתא היא בהסבר נימוקו של רבי שמעון].
וההלכה נפסקה כרבי שמעון כי הוא סובר כרבנן שמתירים להטיל מום בבעל מום, ורק הוסיף עליהם להתיר אף לשחוט על אותו המום [וכך משמע בתוס' ד"ה "בעל"].

7.1
ויש אומרים שהרמב"ם פסק כרבי שמעון בגלל שהוא פוסק "אינו מתכון – מותר".

8.
ויש מסבירים שהרמב"ם פסק דווקא כרבי מאיר. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קסב; קסה.
דיון רחב בפרשנים לגבי הדינים השונים בסוגיה אם הם מדאורייתא או מדרבנן.