סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "בראשונה היו אומרים"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות לא ע"א


"ת"ר: בראשונה היו אומרים, חבר ונעשה גבאי - דוחין אותו מחבירתו, פירש - אין מקבלין אותו, חזרו לומר: פירש - הרי הוא ככל אדם."

 

1.
הביטוי "בראשונה היו אומרים" דומה קצת לביטוי "משנה ראשונה".

2.
לגבי שתי משניות שאחת מהן מוגדרת "משנה ראשונה":

הליכות עולם שער שלישי פרק ב:

יז. פעמים סתם רבי משניות סותרות, ומפרש בריש שבועות ורבי היכי סתם הכא הכי והכא הכי ומתרץ רבי מעיקרא סבר לה כפלוני וסתמה והדר סבר לה כפלוני וסתמה ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה,

שאע"פ שחזר בו רבי מקמייתא מאחר שפשטה ברוב התלמידים לא היה יכולת לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש והניח את שתיהן והאחרונה עיקר אחר שחזר בו רבי מן הראשונה:

הוא מסביר שהדין הראשון שנלמד מהמשנה ה"סתומה" הראשונה נקלט היטב אצל התלמידים ולא היה יכול לבטלה מהם, ולכן כנראה הודיע להם שבכל זאת הוא מתקן, והעיקר כמשנה המאוחרת יותר.

2.1
הסבר זה נראה קשה: אם רבי יהודה הנשיא ידע שנפלה טעות מדוע יש ענין להשאירה בכלל אצל התלמידים?

2.2
ייתכן להסביר: הרי שאלה זו ניתן לשאול על כל המחלוקות בש"ס. אחרי שהוכרע הדין כשיטה מסויימת מדוע המשנה [או אפילו הגמרא] מביאה גם את הדעה שלא התקבלה להלכה?

3.
אלא יש לומר שתי תשובות בדבר:

3.1
האחת – על ידי השוואה של שתי הדעות ניתן להבין טוב יותר גם את הדעה שהלכה כמותה.

3.2
השניה – אם תוך כדי דיון יתברר שתנא מסויים סובר שדין מסויים הוא לא כהלכת רבי יהודה הנשיא נוכל לומר שאותו תנא סובר כאותה משנה שרבי יהודה הנשיא סבר ב"צעירותו".

4.
יתכן לומר שכלל זה מסביר גם את הכלל הידוע "סתם ואחר כך מחלוקת – אין הלכה כסתם" וכן: "מחלוקת ואחר כך סתם – הלכה כסתם". רואים מכאן שיש משמעות למוקדם ולמאוחר.

5.
דבר מעניין אומר ה"יד מלאכי":
יד מלאכי כללי הפוסקים כללי שאר הפוסקים:

משנה לא זזה ממקומה אמרינן אף בפוסקים ולפיכך אין להקשות על הפוסק דאחר מסקנתו בפרק הרבית הוה ליה למחוק ולבטל דעתו דפרק כל שעה דכמה דברים מצינו בגמרא שהם דברים דחוים דלא כהלכתא
ואף על פי כן לא הקפידו למוחקם, חוט השני סי' צ"ו דף צ"ז ב' ועיין כנסת הגדולה א"ה סימן קי"ט הגהות הטור אות מ"ח שכתב כיוצא בזה על סתירת דברי הש"ע:

יתכן שההסבר שהוסבר לעיל - בסעיף 3 - מתאים אף כאן. הפוסק לא מחק את "טעותו" כדי שהלומד יוכל ללמוד גם את ה"טעויות". שאם הפוסק לא היה בכלל כותב את הטעות יתכן שהלומד יטען שהפוסק לא התייחס לזה והוא עצמו סובר כאותה דעה.

6.
לפי הדברים הנ"ל יש חשיבות להשאיר בברייתא את הדין של "בראשונה היו אומרים...". ובאמת בסוגייתנו רואים שרב יוסף פסק כפי "בראשונה היו אומרים" ורבה פסק כ"חזרו לומר...". וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קלח שרב יוסף הסתמך על הירושלמי. ושם, מסביר בזה את פסק הרמב"ם. מכל הדיון שם ברור שיש משמעות הלכתית גם ל"בראשונה היו אומרים".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר