הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "סתם משנה - רבי מאיר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
בכורות כח ע"ב
"גמ'. לימא תנן סתמא כר' מאיר דדאין דינא דגרמי?
א"ר אילעא אמר רב: כגון שנשא ונתן ביד; בשלמא חייב את הזכאי - כגון שנשא ונתן ביד, אלא זיכה את החייב - היכי דמי? אי דאמר ליה פטור אתה - והא לא נשא ונתן ביד!
אמר רבינא: כגון שהיה לו משכון ונטלו הימנו. טימא את הטהור - דאגע בהו שרץ טיהר את הטמא - שעירבן עם פירותיו."
1.
במשנתנו לא מוזכר שם חכם ופשוט שהיא מוגדרת כ"סתם משנה", ומדוע הגמרא שואלת אם מתאים לשיטת רבי מאיר, הרי הכלל הוא ש"סתם משנה - רבי מאיר"?
2.
הגמרא באמת דוחה וטוענת, שמתאים גם לשיטת חכמים בעניין "דינא דגרמי", וכך נפסק להלכה, ומשמע שההלכה היא דווקא כדעת חכמים בעניין "גרמי". זאת אומרת: משנתנו מתאימה כמובן לדעת רבי מאיר אבל מכיון שההלכה נפסקה בענין גרמי כחכמים הרי שניתן להסביר את המשנה גם כפי דעת חכמים. ואפשר להסביר, ששאלת הגמרא היתה שצריך לפסוק כרבי מאיר, והרי ידוע היה לגמרא שהלכה כחכמים בענין דין גרמי.
