סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 752
 

"והכא גבי בכורה היינו טעמא, דאילו אתי עובד כוכבים בעי זוזי ולא יהיב ליה - תפיס לה לבהמה, ואי לא משכח לה לבהמה - תפיס ולדות דידה, והרי יד עכו"ם באמצע..."

בכורות טז ע"ב

יש מי שהקשה, אמנם יש לנכרי זכות זו, לגבות את הבהמה בחובו, וכאילו התנה תנאי מפורש בשעת המכירה, שאם לא ישלם לו דמים, יוכל ליקח הבהמה - אך הלא אם לבסוף קיבל את דמיו, הרי נתברר למפרע שהבהמה היתה קנויה לישראל מלכתחילה, ומדוע אינה חייבת בבכורה? וחידש, שדין מיוחד הוא בבכור, כיון שקדושתו נקבעת בלידה מדין התורה, צריך שיהא מבורר בעת החלות, כי דין התורה לא יחול בתנאי ובספק. (ומקור הדבר נראה מדרשה שדרשו להלן נז. 'מה בנך בברור לך אף צאנך ובקרך בברור לך' ע"ש). וכיון שהדבר היה נתון בספק, שמא לא ישלם ויגבה הלה את הבכור - לא נתקדש. (ולא משום ההלכה הכללית 'אין ברירה' - אלא דין מסוים הוא בבכור, כאמור).

ולפי זה יצא דין חדש, שהלוקח מנכרי בהמה על תנאי, ועדיין לא נתקיים התנאי בשעת הלידה אלא לאחר מכן - לא קדוש בבכורה, כיון שבזמן הלידה לא היתה קדושה מבוררת.

(עפ"י זכר יצחק ח"ב כד)